שאלות ותשובות

לא.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שחז"ל אמרו שמיום שחרב בית המקדש שלחנו של אדם מכפר לו, ומחמת כן נפסקו כו"כ הלכות הנוגעות לכבוד השלחן כגון שלא להרוג כינה על השלחן (ע"פ רבינו יונה), וכן זהו הטעם למה שמקפידים שיהיה מלח על השלחן (או"ח קסז) ועוד הלכות. וזהו הטעם למנהג ישראל תורה שמקפידים לא לשבת על שלחנות כפי שכתב בספר שלחן הטהור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חז"ל 'ששלחנו של אדם מכפר עליו' (ברכות נה:), ומכאן למדנו הפוסקים כי יש לנהוג בשלחן כבוד כבמזבח ולכן אין לשבת עליו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראינו אצל כ"ק אד"ש שהגארטל מגיע עד לסוף הסירטוק.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יצוין כי ישנה עדיפות להשתמש בתאריכים עבריים בלבד. אלא שכתבו הפוסקים, שכיוון שבשימוש בתאריכים לועזיים, לא עוברים משום האיסורים: “ושם אלקים אחרים לא תזכירו”, וכן- "ובחוקותיהם לא תלכו"; לכן הותר הדבר בעת הצורך ויציין "למניינם". כשיש צורך להשתמש בתאריכים לועזיים, נחלקו הפוסקים כיצד יעשה: יש סוברים שעדיף לכתוב את המספר, ולא להזכיר את שמות החודשים הלועזיים שמקורם בעבודת אלילים. לעומתם יש שהעדיפו להשתמש בשמות החודשים הלועזיים, ולא לכתוב את מספרם, שכן מבחינת התורה מניין החודשים הוא לחודש יציאת-מצריים, ניסן.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

על פי הקבלה יש להיזהר מללבוש שני לבושים יחד.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי הריי"צ הורה לעשות דווקא שם חברת תהילים עולמית.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יסיח דעתו, זה לאו דווקא סימן שלילי.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראוי לצאת באור יום כמובא בגמרא בתחילת מסכת פסחים, אך אם צריך לצאת דווקא בערב ואין זה מקום סכנה, אפשר לצאת, ויאמרו תפילת הדרך אם צריך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא נהוג.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי, קיים באופנה "ובחוקותיהם" אבל זה מאוד תלוי בסוג הבגד. וזה ייתכן גם באופנה ישראלית. כל עוד הבגדים הם צנועים על פי כללי ההלכה - אין איסור של "ובחוקותיהם". כאשר חורגים מכללי ההלכה ייתכן בבגדים מסויימים גם איסור של "ובחוקותיהם". טוב להתייעץ עם רבנית או משפיעה אם יש שאלה על בגד מסויים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מנהג ישראל מדורי דורות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא, אבל יש איזה תועלת שיזכרו את היארצייט.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

במקום שזקוקים לכך, בוודאי. לזכות יהודים בתפילה כראוי.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתוועדות של יד כסלו תשל"ט, הרבי הורה לנגן ד' בבות.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בגוי אין איסור ומותר לשרוף את גופתו.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאגודל הוי 2 סנטימטר ואצבע 15 מ"מ.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר, אך יש לשים מערכת סינון לאינטרנט.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שנאמר במשנה 'וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם', ראה במפרשי המשנה שהאיסור הוא למי שעושה את עצמו נכה כדי שיעזרו לו בצדקה וכדומה, אך אם עושה זאת רק כהצגה מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בדרך כלל פוסקים בכגון זה כמו הש"ך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מי שמיקל יש לו בשופי על מי לסמוך כי לא כל דברי רבי יהודה נלקחו למעשה לרוב עמך בית ישראל, אבל בכל זאת בדין זה ישנם הרבה שמקפידים, ואלו המקפידים נזהרים בזה ביציאה מחוץ לעיר הדורשת תפילת הדרך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין לזה שום מקור, יכול להיות שזה לא כל כך נח לשבת בפינה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאצבע הוי 2 סנטימטר.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר להשתמש במור כדי להפיץ ריח בבית. (האיסור הוא להכין תערובת של סמים כבקטורת, אבל ניתן להשתמש בכל אחד מהסממנים בנפרד).

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הכוונה לפסיעה בין רגל לרגל בצורה גדולה (מושך את הרגל קדימה מכדי הילוך רגיל)

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

רק אם הקוסם מסביר לנוכחים שהכל זריזות ידיים ואין זה קסם או כישוף אמיתי אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מן הדין אין איסור, ישנם הנזהרים בכך, אך הרבה מקילים בזה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי מביא שחובה להצביע בבחירות למפלגה החרדית ביותר - דהיינו מפלגה שתשמור על שלושת השלמויות, שלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ. ומי שלא מצביע מגביר את כח אלו המנגדים לה' ולתורתו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א כותב כי יש חרם קדמונים שאין לצרף אדם שהיכה את חברו למניין עשרה, אך כאשר המכה מתחרט ומבקש שיתירו לו (ובמידת הצורך מוכן לקבל מה שיפסקו לו בית דין) מספיק שלושה אנשים רגילים כמו בהתרת נדרים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ייתכן שהייתה הוראה במקום מסוים. אין הוראה כללית כזאת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי הרבי מה"מ נוקט כפי שכותבים גדולי החכמים, מהש"ס, הראשונים והאחרונים וכו' ש"תמים תהי' עם ה' אלוקיך" ולא לחשוש.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נאמר: “החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה”. ומבאר הרמב"ן בדרשותיו, שכיוון שהתורה צוותה לקרוא לניסן החודש הראשון ולאייר שני, ציווי זה חל גם כיום, אלא שבנוסף משתמשים אף בשמות החודשים עמם עלו ישראל מבבל, על שם הגאולה מבבל "לזכור ששם עמדנו ומשם הוציאנו ה’“. אלא שכתבו הפוסקים שדבריו של הרמב"ן לא הובאו כהלכה למעשה אלא בדרשותיו, והראיה שחז"ל לא תקנו בשטרות למנות לפי חודשי התורה. מה גם ששמות החודשים עמם עלו בני ישראל מבבל נקבעו ע"י כנסת הגדולה ברוח הקודש ועל כן אין לזלזל בהן, ואף בברכת החודש מברכים את החודש בשמות החודשים שעלו מבבל.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

כשמתירים, מתירים את של רגל ימין קודם.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אם הגיע אלינו, ואין סיבה מיוחדת לנהוג אחרת, אז משתדלים לנהוג כך.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר לשבת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין ענין, אמונות תפלות.

הרב נתנאל לייב

הרב נתנאל לייב // לדף הרב

שונות

נפסק בשו"ע (יו"ד סי קנא ס"ב) - "מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום", ומדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"י הי"ב) מובן שטעם הדין הוא ענין כללי שהנהגה של יהודי גם ביחס לגוי צריכה להיות באופן של ׳דרכי שלום׳, ד"הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וראה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי פג) שביאר שאף שהתורה אסרה לתת ׳חן׳ לגוי, היינו לשבחו סתם, אך לעורר את מדת הרחמים ולרחם עליהם אין בזה כל איסור, ואדרבה ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, ועיי"ש גם בסי קפו שהאריך בדברים נעימים בזה שרצון הקב"ה שנדבק במדותיו ונרחם על כל הנבראים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש בזה בעיה גדולה ולכן יש להימנע אף במקום הפסד, באם יש סיבות מיוחדות תפנה לרבני מקומך שיכריעו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש התר להוריד קעקוע, אף שבכך חובל בגופו.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי התבטא בשלילה על עניינים כאלו ובלשונו "כלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים".

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהחלט, הרבי כותב גם לגבי בחירות עירוניות שיש להצביע לחרדים לדבר ה'.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא מתאים ולא מכובד.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שאין איסור בכך מן הדין, יש שכתבו להימנע מזה משום מראית עין שזה דומה לקעקוע.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מנהג הרבי במכתבים לכתוב ב"ה וכן אנו נוהגים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות