שאלות ותשובות

לכתחילה אין להסתפר בפורים שחל בערב שבת, אך במקום הצורך ניתן להקל לכבוד השבת, ואין בזה חילוק אם מסתפר בעצמו או על ידי אחרים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש תספורת ערב שבת פורים

מתפללים את תפילות השבת כרגיל. וכן קבלת שבת (מתחילים מ"לכו נרננה" ואילך, "ברינה ובצהלה"). אין אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך". בקביעות זו המנהג להמשיך את ה"משתה ושמחה" גם בשבת. עפ"י הנהגת הרבי מה"מ, מתוועדים בשבת זו, ויש לעשות היכר להתוועדות / סעודה מיוחדת לכבוד פורים וירושלים עיה"ק.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש ערי הפרזות

נכון לדאוג שלא יזדקק לגזור את ציפורניו בפורים שחל בערב שבת, אך אם שכח לגוזזם לא ייכנס מנוול לשבת, אלא יגזזם.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גזיזת ציפורניים ערב שבת פורים פורים המשולש

בפורים שחל ביום שישי , ניתן להמשיך את סעודת פורים עד השקיעה, ואח"כ אין להמשיך לאכול כיון שחלה חובת קידוש. במצב זה ישנה אפשרות לפרוס מפה על הפת, ולערוך קידוש באמצע הסעודה. יש להכיר את פרטי הדינים השייכים לכך - דהיינו שאם כבר ברכו "הגפן" בסעודה זו, עושים קידוש על הכוס, אך אין מברכים "בורא פרי הגפן"אלא שותים כך. בברכת המזון - אם אכלו כזית לפני שקיעה וכזית אחרי צה"כ, אומרים בברכת המזון הן "ועל הניסים" והן "רצה". אצל רבותינו נשיאנו ככלל, לא נהגו כך, אולם אצל הרבי מה"מ נהגו כך עד שנת תשד"מ, ומאז הוא הורה להפסיק לנהוג כן, ואף ציין בשנים שאח"כ שאין נוהגים כן בליובאוויטש. לכן למעשה, עדיף לברך ברכת-המזון, ואז להתפלל קבלת שבת וערבית של ליל שבת, ולאחר מכן לקדש ולערוך סעודת ליל-שבת (ניתן ואף רצוי להמשיך בה כסעודה השייכת לפורים, כפי שנוהג הרבי, שהתוועדות פורים היא במוצאי פורים)

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורס מפה ומקדש פורים המשולש

לכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים המשולש ערב שבת סעודת פורים

ביום שישי י"ד אדר, קוראים את המגילה בברכה ונותנים מתנות-לאביונים, ואין אומרים "ועל-הניסים" וכן אין קוראים בתורה. בש"ק ט"ו אדר, אומרים "ועל-הניסים", מוציאים שני ספרי-תורה, ובספר השני קוראים "ויבוא-עמלק" ומפטירים שוב את הפטרת פרשת "זכור". אין אומרים "אב-הרחמים" ו"צדקתך", וראוי להוסיף בסעודה (או סעודה נוספת, אפילו בלא נט"י) באופן שניכר לכבוד פורים. ביום ראשון ט"ז אדר, אין אומרים תחנון, אין אומרים "ועל-הניסים" ואין קוראים בתורה. עיקר סעודת פורים (כולל החיוב "לבסומי"), מנהג התחפושות, ומצות משלוח-מנות הם ביום זה. ויש שכתבו, וכן הזכיר הרבי מה"מ, שראוי לתת מתנות-לאביונים גם ביום זה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש

בן פרזות שקיים פורים בי"ד באדר - יכול.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

פורים

למגילה יש קדושה, ויש לנהוג בה כבוד, ולשטוף ידיים לפני הנגיעה בה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

כדאי ונכון שישאירו את המגילה פתוחה בשעת אמירת הברכה שלאחריה, שעי"ז ימשיכו עניני המגילה להאיר בגילוי, ויפעלו תוספת אור בהברכות. אמנם מנהג כ"ק אד"ש להתחיל לכרוך את המגילה מיד עם סיום הקריאה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לא, בסעודת פורים יש לאכול בשר.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים סעודת פורים

אינו צריך לחזור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים ועל הניסים

ראוי להימנע מאכילה קודם קריאת המגילה. המתקשה, וכן אשה המחכה לשמוע קריאת המגילה מבעלה, ניתן להקל בטעימת פירות/ירקות ושתיה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה אכילה קודם התפילה

"איש יהודי..", "ומרדכי יצא.." , "ליהודים היתה אורה..", "כי מרדכי היהודי.." וכן נוהגים (הקהל) לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לא, אין להשתמש ברמקול כיוון שרמקול הוא קול מתכתי ולא קול אדם, ולרוב הדיעות אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה כששומעים ברמקול.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

את עשרת בני המן גם הציבור צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' עד לאחר תיבת 'עשרת'. אך בדיעבד אם לא קרא בנשימה אחת יצא.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אשה אינה קוראת מגילה, לא לגברים ולא לנשים. ולכתחילה גם לא לעצמה, אלא ישמעו מאיש אחר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה נשים

לפי דעת רוב האחרונים, וכן אנו נוהגים - לא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בערים אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. הטעם לכך הוא משום שגם עצם הדין שנוהגים יומיים הוא מספק ואינו לכל הדעות, המקומות עצמם שנויים במחלוקת והדין שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע. אולם, במקומות אלו כמו בשאר המקומות יש להרבות בו בשמחה ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה שהרי "מעלין בקודש".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

לא, (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה פורים דפרזות ודמוקפין

כמו ירושלים בט"ו לחודש.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

אם זה לא עניין שלם, המגילה כשרה לברכה, כמובן שעדיף מגילה אחרת אם יש.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

בפורים ניגשים כרגיל.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים תפילה שנת אבל

לכתחילה אין לחלק את הקריאה לשני בעלי קוראים אלא אחד יקרא את המגילה מתחילתה לסופה, במידה ויש סיבה מיוחדת לכך כגון שלראשון נגמר הכח ולא מסוגל להמשיך ניתן להחליפו, בתנאי ששמע עד עכשיו את הברכות והקריאה או שכבר יצא ידי חובת קריאת המגילה קודם לכן.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לובשים בגדי שבת בפורים, ומהערב, לכבוד קריאת המגילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים

יש הנוהגים לקרוא פסוקים אלו בניגון כמו של מגילת איכה: בפרק ב' פסוק ו': "עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". בפרק ג' פסוק ט"ו: "והעיר שושן נבוכה". בפרק ד' פסוק א': "ומרדכי ידע .. זעקה גדולה ומרה". בפרק ד' פסוק ג': "שק ואפר יוצע לרבים". בפרק ד' פסוק ט"ז: "וכאשר אבדתי אבדתי".

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

כמו ביתר מצוות התלויות בזמן, גם קודם קריאת-המגילה אסור לאכול, וכיון שהיא מצוה חביבה, לכתחילה גם אין לשתות או לטעום לפני קיומה. וכתבו הפוסקים שמי שנחלש רשאי לשתות וכן לטעום פירות וכדומה, ומיני-מזונות יכול לאכול עד כביצה, וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך, חשוב לציין כי דין זה שלא לאכול קודם המגילה הוא הן בלילה והן ביום.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אכילה לפני מגילה

בן ירושלים הישן בליל י"ד בירושלים, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בערי הפרזות, ביום י"ד. וכן בן עיר פרוזה הישן בעירו, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בירושלים, ביום ט"ו – כיוון שהוא עצמו אינו חייב ביום זה במצוות פורים. (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין קריאת מגילה

מנהגנו לקרוא מגילה עם תפילין 'ויקר', אך אם זה על חשבון מבצעים באמת, ניתן לוותר על כך, אבל רק אם זה כנ"ל על חשבון.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה תפילין

חרש שאינו מדבר ואינו שומע פטור מכל המצוות ובכללן קריאת מגילה, חרש המדבר ואינו שומע חייב בקריאת מגילה ואינו יכול לצאת ידי חובה מאחרים כי איננו שומע, אלא עליו לקרוא בעצמו ממגילה כשירה, שפת הסימנים איננה נחשבת כקריאה ולא ניתן לצאת ממנה ידי חובה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

רצוי להימנע מזה, אף שמעיקר הדין אין איסור בגיל כזה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים לא ילבש

העיקר הוא שהשומעים ישמעו קול אדם ולא מהאוזניות. אם הבעל קורא עצמו קורא בקול זה בסדר.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

פורים

אף אם מעיקר הדין היה אולי מקום לדון ולהתיר לעבוד בכזה רווח גדול, אך למעשה יש להמנע מכך, כיוון שהעושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים שכר עובד

גזירת המשקה קיימת גם בפורים.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים גזירת המשקה

חוגגים ביום י"ד, ומספק חוגגים גם בט"ו, אך את המגילה קוראים ביום ט"ו בלי ברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

לא ראוי, על פי דברי הרבי שיש לתת לילדים להתחפש רק לדמויות חיוביות וטהורות.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים

לכתחילה לא, רק אם יש ממש צורך אפשר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

צריך לקרוא לעצמו בברכה. זה בשבילו פורים לכל דבר.

הרב ישראל מעטוף

דיין ומגשר מוסמך // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין קריאת מגילה

אם זה לא עניין שלם, המגילה כשרה לברכה, כמובן שעדיף מגילה אחרת אם יש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אף שיש שהתירו זאת, ראוי שלא לעשות זאת.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים לא ילבש

מי שכבר יצא ידי חובה בעצמו וקורא להוציא אחרים, אם אחד השומעים יודע לברך עדיף שהוא יברך את הברכות, ויוציא את שאר השומעים ידי חובה. אם אין מהשומעים מי שיברך, יכול הבעל קורא לברך, אף שכבר יצא ידי חובה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לפי ההלכה מספיק רק להקשיב, אך הרבי נוהג לומר יחד עם הבעל קורא, כמובן רק מי שיש לו מגילה כשירה ויודע לקרוא את כל המילים נכון ללא טעויות, כמו כן יש להיזהר לקרוא בקול שישמיע לאוזניו אך לא בקול חזק יותר שלא לבלבל אנשים שמקשיבים לבעל קורא.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

למנהגנו נותנים עבור כל בני הבית כדלקמן: "זכר למחצית השקל" היא זכר למחצית השקל שהיו נותנים במהלך חודש אדר, עבור קרבנות הציבור של השנה החדשה המתחילה בר"ח ניסן, כדברי המשנה "באחד באדר משמיעים על השקלים", ובכך הקדים הקב"ה את השקלים של עם ישראל לשקלים שהמן ביקש לתת למלך אחשוורוש. מאחר ועל מחצית השקל נצטוו "מבן עשרים שנה ומעלה", יש אומרים שהחיוב הוא מבן עשרים שנה בלבד, ורבים מהפוסקים כתבו שהוא מבן 13 שנה, ויש שכתבו שאף עבור ילדים, ויש שהוסיפו אף עבור עוברים זכר למה שנאמר "כל העובר על הפקודים". מי שכבר התחילו לתת עבורו בשנה אחת, אין להפסיק בכך. הרבי מה"מ הזכיר וציין כי המנהג הוא לתת עבור כל בני הבית.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

מחצית השקל

כן, אך לא ילך לסעודה מרכזית, אלא יערוך סעודת פורים בביתו.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משתה ושמחה שנת אבל

מותר לעשות את כל המלאכות ביום זה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים שושן פורים עשיית מלאכה

לא. כתוב איש לרעהו, וילד מתחת לגיל מצוות אינו נחשב 'רעהו' של ה'איש'.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות קטן

מקדשים את הלבנה לפני קריאת המגילה.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה קידוש לבנה

בפוסקים וספרי המנהגים מופיעים כמה מנהגים בקשר לזמן נתינת מחצית השקל, ולדעת כולם הזמן הוא קודם קריאת המגילה, שכן נאמר ש"הקדימו שקליהם לשקליו" (של המן הרשע). לפי הנהוג ברוב המקומות, וכן הוא מנהגנו כפי שהזכיר ועורר הרבי מה"מ, הרי שנותנים בתענית אסתר קודם תפילת המנחה, אף אם תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, ואף בירושלים שבה התענית מרוחקת יום אחד מפורים עצמו. כתבו הפוסקים כמה טעמים שלפיהם יש לתת את דווקא בתענית אסתר, "כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר", ויש שהביאו רמז לתענית שלשת הימים שצמו בימי אסתר. מי שלא נתן ביום התענית, ייתן קודם קריאת המגילה ב(ליל, ואם לא הספיק אז ביום) פורים.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

מחצית השקל

אין חובה גמורה, אך יש לאכול בשר וראוי גם לאכול לחם.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משתה ושמחה

אף שבברכת שהחיינו במגילה מכוונים גם על שאר מצוות היום, אך אדם שלא שומע מגילה מכל סיבה שהיא לא יברך על שאר המצוות שהחיינו, כיוון שלא מודגש במצוות אלו חג הפורים אלא זה דבר שרגילים בכל יום ויום.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים ברכת שהחיינו

לא, אין שולחים לאבל.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות שנת אבל