שאלות ותשובות

מותר לזרוק אין בו קדושה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

לכתחילה יש לגנוז אותו.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אם לא כתוב עליהם פסוקים וכדומה, אפשר לזרוק.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

לא, מותר לזרוק כיפה לאשפה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

לא חובה, ניתן להדר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אם זה יהיה מותג, ולא דבר תורה מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אין צורך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

כן, בפסוקי התורה יש קדושה גם כאשר אין בהם את שם השם, ויש לגונזם. כאן המקום לציין שאין להשתמש בכתב אשורי לדברי חולין, וכך אף הורה הרבי להימנע משימוש בכתב זה בספרי קודש הורה הרבי להימנע מכך אם אין בכך צורך בחינוך והוראה. וכתבו הפוסקים שאם עבר והשתמש בכתב זה לדברי חולין אין לזורקו בבזיון.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אין צורך. כיון שזה לא תשמיש קדושה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אינו טעון גניזה ומותר לזורקו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

צריך להסיר את החלקים שיש בהם דברי תורה ולגונזם ואת שאר העיתון לזרוק.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

לא טעון גניזה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

הכריעו הפוסקים שגם חלק מפסוק, בדרך כלל משלוש מילים רצופות ומעלה, חייב בגניזה. אמנם לעיתים אין חיוב גניזה, ותיאורטית ההיתר יהיה קיים גם בפסוק שלם. וכמה היתרים ישנם למקרים שונים בהם אין חיוב גניזה. אחד ההיתרים : אם המילים נכתבו בלשון צחות או בדרך מליצה, למשל מודעה המזהירה מסכנה שכתוב: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - אינה טעונה גניזה כי המילים ההלו נכתבו לא בתור ציטוט מהתורה אלא כמליצת הלשון לנכתב, והסתמכו על לשון התורה. וכן המילים "והיה מחניך קדוש" במודעות על צניעות, או מודעת ברכה הפותחות ב"ברכה לראש משביר" למרות שאלו מילים השאולות מפסוק, אך הכוונה אינה לציטוט פסוק, וכן דוגמאות רבות. אמנם אם הפסוק מופיע כציטוט ובפרט אם מציינים בסוגריים את המקור בתורה או בתנ"ך - זה מדגיש את הכוונה לציטוט מהתורה ומצריך גניזה.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

אין צורך לגנוז. אך כיוון שהרבי מוזכר שם לא כדאי לזרוק באשפה כמו שהוא, אלא להניחו בעטיפה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

מכיון שנועדו לכתיבת סת"ם יש בהם קדושה וצריכים גניזה.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה

מותר לזרוק את האתרוג, רק בצורה מכובדת ללא בזיון. כגון לעטוף אותו בשקית לפני זריקתו.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אתרוג גניזה

רצועות תפילין צריכים גניזה. במקום ששמים תפילין ומזוזות שבלו בגניזה חמורה, יש לשים שם גם רצועות תפילין.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין גניזה

אם יש צורך אפשר לחתוך בסכין או מספריים, כמובן שהרצועה עצמה צריכה גניזה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין גניזה

השמן שבקבוק לא הוקצה להדלקה, ואפשר להשתמש בו לשאר דברים.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה גניזה

אין צורך לגנוז. עדיף אם אפשר לשים במיכל מיחזור המיועד לכך וכדומה, שלא יהיה בדרך ביזיון.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה שונות

נכון שלא לזרקם לאשפה דרך בזיון. בשעת הצורך ישימו אותם בפח, בשקית שאינה שקופה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה שונות

אם זה לא כתב אשורי כמו של ספר תורה או דברי קודש, מותר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות גניזה

נרתיק ששמו בו תפילין, כדאי להניח בגניזה. אך השקית העוטפת (הפלסטיק), אין חובה לגניזה, אלא יש לשים בשני שקיות ואפשר לזרוק בפח.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין גניזה

לפח רגיל נכון שלא, למקום שאוספים בדים כן.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ציצית גניזה

יש להניח בגניזה. בשעת הדחק ניתן לעטוף בשני עטיפות ולשים בפח, אך אין לנהוג בזה מנהג בזיון.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ציצית גניזה

אודות כתב האשורי – הכתב בו כותבים ספר תורה, נחלקו התנאים, ולכמה מהם "בכתב זה ניתנה תורה לישראל". בכך באו לשלול ולחלוק על הדעות הסוברות כי התורה נתנה בכתב עברי. וכך עולה מפשטות לשון התלמוד במה מקומות. הרמב"ם אף הוסיף שמחמת קדושת אותיות אלו נמנעו מלהשתמש בו לדברי חולין ולכן ניתן למצוא במטבעות ובכתבים עתיקים כתבים אחרים, ולא הכתב האשורי. הרמ"א אף כתב, שאין להשתמש בכתב אשורי לדברי חולין, וכך אף הורה הרבי להימנע משימוש בכתב זה אם אין בו צורך בחינוך והוראה. וכתבו הפוסקים שאם עבר והשתמש בכתב זה לדברי חולין כמו הדפסת הזמנות, אין בהן חיוב גניזה אך אין לזורקו בבזיון.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

כתב אשורי גניזה

לא. אך נכון שלא לזרוק אותו במקום מבוזה.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

ספרי קודש גניזה

אמרו חכמים: "תשמישי מצוה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין". כלומר חיוב שמירה על הקדושה קיים רק בתשמיש קדושה כמו תפילין, מזוזות ודומיהן. אולם תשמיש מצווה שמקיימים את המצווה באמצעותו, כיוון שאינם קדושים אין חיוב לגונזם. אחת הדוגמאות לכך היא הלולב, שלאחר החג מעיקר הדין מותר לזרקו. אלא שעם זאת כתבו הפוסקים שאין לזרקם דרך בזיון והמחמיר תבוא עליו ברכה. וראוי לנצל את הלולב ומיניו למצווה נוספת, ולכן טוב לצרף את ההדסים לבשמים של מוצאי שבת, על מנת שיוכלו לברך עליהם במוצאי שבת. ויש הנוהגים לשרוף את החמץ בערב פסח בערבה החבוטה של הושענא רבה, ולהסיק את התנור לאפיית המצות מהלולב.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

ארבעת המינים גניזה

לא גניזה, אך לא להשליך בבזיון.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה ערבה הדס

אין צורך בגניזה לתשמישי מצוה אבל המחמיר לא לזורקם לאשפה תבא עליו ברכה, ומומלץ אז להניחם בצידי הדרכים או ביער. אבל במציאות של ימינו הדבר קשה, ולכן יניחם בשקית סגורה לפני זריקתם במקומות אשפה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סכך הסוכה גניזה

אין צורך בגניזה לתשמישי מצוה אבל המחמיר לא לזורקם לאשפה תבא עליו ברכה, ומומלץ אז להניחם בצידי הדרכים או ביער אבל במציאות של ימינו הדבר קשה, ולכן יניחם בשקית סגורה לפני זריקתם במקומות אשפה. כמובן שלולב ערבות והדסים מומלץ לשומרם לשריפת חמץ כהלכה הידועה לעשות עוד מצוות בחפץ ששימש למצווה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ארבעת המינים גניזה

מותר להשליך

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה נר הבדלה

בית המזוזה צריך לשים בגניזה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה בית מזוזה

בספרי ההלכה התרעמו על הגונזים שער זקנם בספרים (וההגיון בזה פשוט הוא). לענ''ד, אלו החוששים לד' האריז''ל שהדיקנא קדישא הוא צינורות קדושים וממילא סבורים שיש לגונזם, מוטב יעשו אם יגנזו את שער זקנם במקום אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גידול זקן גניזה

המילים הקדוש ברוך הוא אינם טעונים גניזה.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה שם השם

אכן, כל חלק מספר קודש דינו כספר עצמו וצריך גניזה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גניזה ספרי קודש

בבימה יש קדושה מאחר ומניחים עליה את ספר התורה ונחשבת כתשמיש קדושה, ונפסק להלכה שתשמישי קדושה טעונים גניזה, ולכן אין לזרוק את הבימה, אלא יש לפרק ולשים בגניזה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בית כנסת גניזה

מוצאי שמחת תורה אפשר לזרוק.(ראוי בתוך שקית בצורה מכובדת).

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לולב שונות גניזה

אם זה תשמיש לא מבזה - מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סכך הסוכה גניזה

אפשר לזרוק. עדיף לגנוז.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הושענא רבה גניזה ערבה

אפשר לזרוק לפח.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות גניזה

בעיקרון ניתן להניחם באשפה, אלא שלעיתים רשומים עליהם פסוקים ומאמרי חז"ל ויש להפריד חלקים אלו ולגנזם ואת היתר ניתן לזרוק, וראוי להניחם בתוך שקית ובצורה מכובדת.

הרב משה רוזנבלט

הרב משה רוזנבלט // לדף הרב

תשמישי קדושה חנוכיה גניזה

כיוון שמנורת החנוכה נקראת "תשמיש מצוה" ולא "תשמיש קדושה", לכן מותר לזרקה לאחר השימוש, והדברים אמורים לא רק במנורת חנוכה של ילדים אלא אף בשל גדולים.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות גניזה

על נר חנוכה צוו חז"ל ש"אסור להשתמש לאורה". וביארו הראשונים בטעם הדבר, משום שיהיה ניכר שהוא לשם מצוה, כמו שנרות המקדש היו אסורים לשימוש זר. וכתבו הפוסקים שמכך למדים דין איסור השתמשות בשמן הנותר בחנוכיה לאחר שכבתה משום שהוקצה למצוותו. וביארו הפוסקים בטעם הדבר שאין השמן מותר בהנאה כמו עצי הסוכה שמותרים לאחר החג, משום שבעצי הסוכה היה ידוע מראש שיישארו אחרי החג ולכן לא כיון להקצותם רק למצוותם. לעומתם בשמן נרות החנוכה, ידע שהשמן יכלה וכשיצק את השמן במנורת החנוכה, כוונתו הייתה שכל השמן יבער. משום כך נפסק בשלחן ערוך כי יש לשרפו לאחר חג החנוכה.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות גניזה

כיוון ששמן נרות החנוכה הוקצה למצוותו נאסר בהנאה ויש לשורפו. וראוי לציין שאם התנה לפני שיצק את השמן שיהיה מותר בשימוש, יכול להשתמש בו. וכל האמור הוא בשמן שבנרות ממש, אך השמן שבבקבוק מותר אף ללא תנאי. ולגבי הפתילות, כתבו הפוסקים שמעיקר הדין אין צריך בהן תנאי כלל, אלא שמצד השמן הבלוע בהן יש להתנות שאינו מכוון להקצותן למצוותן. ואף שעשה תנאי, אין להשליכם בבזיון, ככל תשמיש מצוה שבלו שאמנם מותר להשתמש בהם תשמיש של חול, אך לא להשליכם בבזיון, ולכן יגנזו, או שיעטוף אותם היטב בשקית ויניח במקום שמישהו אחר מבלי משים ישליך לפח.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות גניזה

מותר למחוק, מאחר ואין כאן כתיבה.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

גניזה כתבי קודש קבצים דיגטליים

הרבי כותב במכתביו ''ב"ה', וכן במקומות רבים הורה להוסיף לפרסומים שונים את ראשי התבות "ב"ה" ולא מצינו שיתייחס לצירוף "בס"ד". יחד עם זאת, הוא הזכיר "ב"ה וכיו"ב", וגם במאמרי החסידות הפתיח הוא "בס"ד", כך שאין לשלול זאת. אין חשש בכתיבת "ב"ה" ואין צורך בשמירה מיוחדת על קדושת הגליון בשל כך, מאחר ומדובר בראשי תבות של המילה "השם" שהיא עצמה אינה קדושה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות כתבי קודש גניזה שם השם