לכל השו"ת
הטעם שאין תוקעים בלילה הוא מפני שאז מדת הדין שולטת ולכן אף להתלמד אין לתקוע בלילה.
מקור:
הרב משה קורנווייץ
פעולות שאלה ותשובה
חז"ל למדו כי ארבעים הימים, מראש-חודש אלול ועד יום-הכיפורים, הם ימי רצון. בין מנהגי ימים אלו שמנו הפוסקים, הוא מנהג אמירת מזמור "לדוד ה' אורי" בסיום תפלות שחרית ומנחה, עד מנחה של הושענא רבה שמרומזים בו מועדי תשרי. ויש המנמקים את התחלת המזמור כבר מתחילת חודש אלול, משום שבמזמור זה ישנם י"ג שמות ה', המרמזים על י"ג מידות הרחמים שמאירים החל מר"ח אלול. וכמה שיטות נאמרו אודות זמן אמירתו, ומנהגנו לאמרו בשחרית לפני אמירת "קווה" ובמנחה לפני "עלינו לשבח". אלא שכותב הרבי, שהמתפלל במקום שאומרים "לדוד ה'" לאחר "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר כך יאמר "לדוד ה'".
לעמוד השאלהיש לומר לכתחילה באשמורת הבוקר. אם לא הספיק אפשר להשלים גם במשך היום.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
כן, אומרים לדוד ה׳ - כמו כל מזמור תהילים שהוא חלק מהתפילה, שאין בעיה לאמרו בלילה. והרי מנהג אשכנז לאמרו אחרי ערבית.
לעמוד השאלהראוי לשמוע את התקיעות בימי אלול עם המניין - בציבור, על כן כדאי שלא לצאת מבית הכנסת עד גמר התקיעות שאחרי התפילה - ולא לסמוך על התקיעות שעתיד לתקוע לבני ביתו בבית.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
