האם מותר בליל-הסדר לאכול או לשתות באמצע ההגדה?
מותר לשתות משקה שאינו משכר ושאיננו חמר-מדינה כ׳תה׳. ולכן נראה שמותר לשתות קפה ומי מרק, ויש מגדולי הפוסקים שאף המליצו לעשות זאת בכדי שיוכלו לספר ולשמוע את ההגדה ולקיים כדבעי את מצוות הלילה. אלא שבכדי לא להכנס לספקות מרובים בנוגע לברכה אחרונה, נכון לכוון בקידוש שרוצה לשתות את המשקים הללו ויפטר מלברך עליהם. כמו כן רשאי לטעום מעט (באופן שלא ישבע כלל) מאכלים שברכתם שהכל או בפה"ע לפני ה'רחץ' וה'כרפס', ולברך מיד אחרי אכילתם בורא נפשות. או לאכול מעט פחות מכזית ממאכלים קלים אף לאחרי אכילת ה'כרפס'.
מקור:
- הנה נחלקו הראשונים האם מותר להפסיק באמירת ההגדה, דעת הרמב"ן (מלחמות פסחים כד מדפי הרי"ף) שאסור, ודעת התוס' (קג: ד"ה רב) ובעה"מ (שם) שמותר (ראה בה"ל סתע"ג ס"ג ד"ה 'הרשות בידו') והגר"א (סתע"ג ס"א) ס"ל שההלכה כרמב"ן. אך אדה"ז (סתע"ג סי"א-ג) פוסק כתוס' שמותר לברך שהכל באמצע אמירת ההגדה עד לברכת אשר גאלנו (כולל בהלל ואכמ"ל)
- ובפלא-יועץ ערך הגדה (כתב לשתות לפני ההגדה) וכן הביא בויגד משה (סט"ו, יד)
- בנוגע לברכות מבואר בסתע"ג (סי"ז) שאין לברך בורא נפשות אחרי הכרפס בכדי שברכתו תפטור את המרור ולכן ראה ב'טעמי המנהגים' תקמז בהערה שהציע כנ"ל (שיפטור בקידוש)
- ובמאכלים שאינם נפטרים בברכת הגפן ראה אורל"צ (ח"ג פט"ו ז) שהציע כנ"ל
- וראה עוד במנחת-שלמה סי"ח, ג
- מקראי-קודש פ"ט הע' טז בשם הגר"מ אליהו ע"ה.
