דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

No products in the cart.

לכל השו"ת

מתי אין לברך ברכה מעין ג' על דגן?

אמרו חכמים: "הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה". כלומר חיטה שלימה ברכתה "בורא פרי האדמה", ורק כאשר החטה עברה תהליך של טחינה כל שהי דינה כקמח וברכת התבשיל או המאפה תהיה "מזונות" או "המוציא". דין זה אמור אף לגבי חטיף "שלווה" העשוי מחיטה טפוחה. ולגבי ברכתה האחרונה הסתפקו הפוסקים האם לברך ברכה מין ג' שכן, כי היא מין דגן; או שמא יש לברך בורא נפשות, כיוון שחטה זו נאכלת שלא כדרכה וארץ ישראל לא השתבחה באכילה זו, בשל ספק זה מכריע אדמוה"ז שלא לאכול חיטה זו כשיעור ברכה אחרונה אלא בתוך הסעודה, ומי שאכלה חוץ לסעודה יברך "בורא נפשות".

מקור:

  • ברכות לז, א תוס' ד"ה "הכוסס" שם
  • טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סר"ב
  • לוח ברכה"נ פ"א ה"ז
  • סדר ברכה"נ פ"א ה"ח

פעולות שאלה ותשובה

  • 491 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם צריך לברך ברכה אחרונה על תמר אחד גדול?

    כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1678 צפיות
  • האם פפאיה נחשבת כפרי העץ או כפרי האדמה, לענין ערלה, מעשרות וברכה?

    א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    760 צפיות
  • האם מותר לענות לקדושה, בין ברכת אהבת עולם לשמע ישראל?

    כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.

    לעמוד השאלה
    הרב דניאל לנאו

    הרב דניאל לנאו

    מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    490 צפיות
  • יין או שכר ("משקה") המוגשים לאמירת לחיים בסעודה - האם מברכים עליהם?

    מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.

    לעמוד השאלה
    הרב ליאור רוזנבוים

    הרב ליאור רוזנבוים

    דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    634 צפיות
צור קשר בוואטסאפ