האם בכל מצב אסור לאדם להביא לחבלה בעצמו?
אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.
מקור:
- דברים ד, ט
- ב"ק צ, ב ואילך
- רמ"ה הובא בשט"מ ב"ק צא
- יש"ש ב"ק פ"ח סנ"ט
- רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ה ה"א
- טוש"ע ונ"כ חו"מ סת"כ
- תומים סכ"ז, סק"א
- שו"ע אדמוה"ז חו"מ הל' נזקי גוף ונפש ודיניהם ה"ד
- שד"ח מע' הא' כללים אות ג' ד"ה "עוד ראיתי"
- לקו"ש חל"ד ע' 106. שמות כא, יט
- ב"ק פה,א
- תוד"ה "אלא האי" ב"ק צא, ב
- טוש"ע ונ"כ יו"ד סקנ"ו ס"ב וסו"ס קפב וחו"מ סת"כ
- שו"ע אדמוה"ז או"ח סו"ס שב וחו"מ הל' נזקי גוף ונפש ודיניהם ה"ד
- אג"מ חו"מ ח"א סק"ג, חו"מ ח"ב סס"ה-ו
- יבי"א ח"ח חו"מ סי"ב
- מנח"י ח"ו סק"ה
- צי"א חי"א סמ"א אות ח'.
