
שאלות ותשובות
50 תוצאות
-
האם לשיטת אדמו"ר הזקן קידוש שעל היין הוא מהתורה?
אדה"ז פוסק כמ"א שבתפילת ערבית כבר יוצא ידי חובת קידוש מן התורה.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
580 צפיות -
האם בשבת בבוקר אישה יכולה ליטול ידיים לאכילת פת, לפני התפילה ולפני קידוש?
-
ריסקתי ענבים במעבד מזון. הנוזל שיוצא לאחר הריסוק האם מותר להשתמש בו עבור קידוש?
-
האם לפני קידוש יש רק לשטוף את הגביע או גם לקנחו אחר השטיפה וההדחה?
אכן צריך גם לקנח. אך אם הכוס נקיה מבפנים ומבחוץ לא צריך שטיפה והדחה, אלא די בקינוח.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
333 צפיות -
אדם שלא קידש בליל שבת, עד מתי יכול להשלים את הקידוש?
נאמר בגמרא "טעם מקדש .. ומי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת". כלומר, אף מי ששכח ואכל קודם קידוש עליו לקדש ואפילו לאחר כמה שעות מכניסת השבת, וכל עוד ולא יצאה השבת עליו לעשות קידוש מיד שנזכר. ממשמעות דברי חז"ל שהתייחסו לדין זה בלשון דיעבד, למדו הפוסקים וכתבו שמלכתחילה אסור לטעום כלום ואפילו מים משהגיע זמן הקידוש, אף שבשאר מצוות התלויות בזמן התירו שתייה או טעימה לפניהן, בקידוש החמירו משום שעיקר מצות הקידוש הוא סמוך לכניסת השבת. אך כאמור בדיעבד יש לעשות קידוש עד צאת השבת מיד שנזכר ואסור לו לטעום דבר עד שיקדש.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
344 צפיות -
אם נרדמתי ביום שישי, וקמתי בליל שבת בשעה אחת וחצי, ולא מצאתי יין לקדוש עד הבוקר. איך אני מקדש?
ניתן לקדש על חלות או על בירה או 'משקה'. בכל אופן, אם לא עשית קידוש בלילה יש להשלים ביום ולומר את ברכת הקידוש של הלילה לאחר ברכת הגפן ביום.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
1029 צפיות -
באיזה שעה לא עושים קידוש בליל שבת בארץ הקודש?
-
האם שעה שביעית מחצות בנוגע לקידוש הוא בהתאם לשעון קיץ וחורף כלומר בשעון קיץ בין 18:40-19:40?
כן, בארץ הקודש: בחורף בין 17:40 ל18:40 ובקיץ בין 18:40 ל19:40.
לעמוד השאלההרב שלמה יצחק פראנק
961 צפיות -
בעלי עם דלקת בגרון. האם בקידוש הוא חייב לשתות מכוס הקידוש?
אף שלכתחילה על המקדש עצמו לשתות כשיעור, במצב כזה ניתן שאדם אחר ישתה כשיעור ויצאו כולם ידי חובה.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
428 צפיות -
האם העניין שלא מקדשים בליל שבת בשעה השביעית זה הלכה או מנהג?
-
האם בליל שבת בשעה השביעית מקפידים שלא לקדש, או שההקפדה היא רק שלא לשתות יין?
ההימנעות היא מקידוש. לכן אם קידש לפני השעה השביעית יכול לשתות יין בשעה השביעית. וכן מי שמקדש על חלות, אין לקדש בשעה השביעית.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
718 צפיות -
האם מותר לאדם שהיה בשבת ביום בהתוועדות ושמע קידוש ואכל, לעשות שוב קידוש לאשתו כשמגיע הביתה?
כן, גם כשכבר קידש בעצמו כשמגיע לביתו יכול לקדש שוב ולהוציא את בני ביתו ידי חובה.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
835 צפיות -
אדם שמסיבה בריאותית אסור לו לאכול לחם מדגן, מה יעשה בסעודות שבת ומלווה מלכה?
אם מצד הבריאות אינו יכול לאכול פת, בסעודות שבת ישתה אחר הקידוש עוד רביעית יין לקביעות סעודה, ובמלוה מלכה יאכל פירות וכדומה.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
477 צפיות -
האם מותר לי לקדש לפני התפילה עבור אשתי כדי שאוכל להתפלל באריכות אחרי זה?
אי אפשר, כי חיוב הקידוש מתחיל רק אחרי התפילה ולפני התפילה נחשב שאינו מחויב בדבר. והכלל הוא שמי שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם, יש למצוא פתרון אחר כגון שהאשה תקדש בעצמה על מיץ ענבים.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
773 צפיות -
האם אישה יכולה להוציא ידי חובה את בעלה בקידוש של שבת ואם כן האם זה לכתחילה?
-
אדם שעושה בליל שבת קידוש לקשישים בבית אבות, יכול לעשות שוב קידוש בביתו?
-
האם מותר לעשות קידוש על יין שהיה מגולה בלילה?
-
בחורה שנרדמה אחרי הדלקת הנרות, והתעוררה למחרת בבוקר, כך שפיספסה קידוש וסעודה, תוכל לתקן זאת באיזה אופן?
היא צריכה להשלים את הקידוש (כל נוסח קידוש הלילה למעט 'ויכולו') וכן לערוך סעודה (נוספת) בבוקר.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
567 צפיות -
השבת בשעה 19:00 אהיה מוכרח לסיים את סעודת השבת (ולא אספיק לעשות קידוש לפני 17:40), יש היתר לעשות לפני 18:40?
במצב כזה, אם לא ניתן לקדש לפני 17:40, ניתן לקדש גם בשעה השביעית, אבל לעשות את הקידוש מיד שמגיעים הביתה, ולא להתעכב עם דברים אחרים לפני הקידוש.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
648 צפיות -
האם ניתן לעשות קידוש, כשמחזיק את הכוס ביד עם כפפה?
-
האם יש להשאיר את הכיסוי על החלות בשבת בזמן שמברכים עליהם?
יש ענין שהחלות ישארו מכוסות עד אחר ברכת המוציא, וכן מנהג כ"ק אד"ש.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
435 צפיות -
האם יציאה ממקום הקידוש לחצר לצורך נטילת ידיים, נחשבת להפסק שמצריך לעשות שוב קידוש?
לכתחילה אין לצאת מהבית בין הקידוש לסעודה, אך בשעת הדחק או בדיעבד שכבר יצא, אם יכול לראות (לפחות) חלק ממקום הקידוש אפילו דרך חלון וכדומה, לא צריך לחזור ולקדש שנית.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
479 צפיות -
האם מספיק כיסוי שקוף (כגון שקית ניילון) לכסות את החלות בשעת הקידוש?
לכתחילה אין להשתמש בכיסוי שקוף, כיון שיש שלושה טעמים לכיסוי החלות, 1.זכר למן, שהיה מכוסה בטל למעלה ובטל למטה. 2. שלא יראה הפת בושתו שהוא יותר חשוב ועושים קידוש על יין. 3. שאחר שקידשו את השבת רק אז מגלים את החלות וניכר שהגיעו לכבוד שבת. ואף שלשני הטעמים הראשונים יש מקום לומר שיועיל כיסוי שקוף (שהרי עניין שלא יראה הפת בושתו אינו ראיה פיזית, ולכאורה שיש מחיצה כבר אין בעיה זו) אך מכל מקום לטעם השלישי (שמלשון אדמו"ר הזקן נראה שהוא העיקרי) ברור שלא מועיל כיסוי שקוף.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
605 צפיות -
א. כשכמה יוצאים ידי חובה בקידוש, האם כולם חייבים לשתות מהיין? ב. במידה וטעמתי מהקידוש ואח"כ מוזגים לי יין לומר 'לחיים' האם עליי לברך?
א. צריך להשאיר לכולם מהיין. אך אם שמעו את הקידוש השתיה לא מעכבת, והיא בעיקר לחיבוב המצוה. אבל מי שלא שתה מהיין וירצה לשתות יין אחר כך, צריך לברך בורא פרי הגפן. ב. לא. רק אם לא טעמת תצטרך לברך.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
956 צפיות -
האם ידועה התייחסות של הרבי בנוגע למנהג לקדש לפני 18:00 או אחרי 19:00 בארץ הקודש? והאם לפי השעון הנפוץ או בהתאם לזמן האמיתי של חצות?
מבלי להכנס לאריכות הפרטים בזה, הזמן שאין מקדשים באה''ק על פי מכתבי הרבי הוא בין 17:40 ל18:40 (בשעון חורף, ובשעון קיץ 18:40 ל19:40) שאז הוא זמן השעה השביעית מחצות היום האמצעי (11:40 והוא 12:00 ע''פ שעון קהיר).
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
576 צפיות -
האם מותר לשתות או לאכול בין קידוש לנטילת ידיים בסעודת ליל שבת?
יש להימנע מזה כיון שיש לאכול את הפת 'לאלתר' לאחר הקידוש אך אם צמא מאוד יכול לשתות מים.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
602 צפיות -
בנוגע לקידוש באיזה אופן המסובים שותים את היין? האם כאשר המסובים טועמים מכוס המקדש עצמו זה נחשב שטעמו מיין פגום? (בסימן ק״צ סעיף ה׳ אחרי כל העצות שנותן אינו מחלק בין אם טועמים מכוס המקדש עצמו. ולכאורה נראה סותר למה שכתב בסימן תע״ב סכ״ד בהלכות פסח).
אם הם שותים ישירות מכוסו ולא מוזגים לכוסות שלהם זה לא נקרא פגום כמבואר בסימן תע"ב. ואפושי מחלוקת למה לי.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
263 צפיות -
האם חובה על השומעים לטעום מכוס הקידוש?
נאמר "זכור את יום השבת לקדשו", חכמים תקנו שזכירה זו תהיה על כוס יין בכניסת וביציאת השבת. מיד לאחר אמירת הקידוש יש צורך לשתות מן היין. חובת השתייה מוטלת על המקדש ובכך יוצאים הוא והשומעים ידי חובת קידוש. מי שאינו יכול לשתות את היין, יכול לתת לאחד המסובים לשתות כשיעור, ואפילו לקטן שהגיע לחינוך. מעבר לכך, ראוי שכל אחד מהשומעים ישתה מעט מיין הקידוש, אך זאת משום חיבוב מצווה בלבד. וכיוון שהכוס ששתה ממנה כבר נפגמה בשתייתו, לכן מצווה מן המובחר שיוסיף המקדש מעט יין לכוס הקידוש לפני שימזוג לשומעים בכוסותיהם, אולם ישנה אפשרות לשתות ישירות מכוס הקידוש ללא צורך ב"תיקון".
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
461 צפיות -
עד כמה צריך לטרוח שלקידוש יהיה דווקא יין ולא קפה או לחם?
אם יש בעיר יין או בסביבות העיר, צריך לקנות יין ולעשות עליו קידוש, או על מיץ ענבים, אם קשה לשתות יין. לעשות קידוש על פת או קפה זה רק בדיעבד כשנתקעים בלי יין או אם המצב הבריאותי לא מאפשר, וכדומה. בזה עצמו יש הבדל בין קידוש ליל שבת שעדיף פת, ואילו ביום שבת עדיף קפה ואכמ"ל.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
714 צפיות -
האם כדי לצאת ידי חובת קידוש בשבת חייבים לאכול כזית מזונות, או שמספיק לטעום משהו קטן שאין בו שיעור לברכה אחרונה?
כיוון שקידוש צריך להיות במקום של הסעודה, צריך לאכול לפחות כזית מזונות (או כזית המוציא או לשתות רביעית יין), כדי שיחשב קידוש במקום סעודה.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
467 צפיות -
האם יש בעיה לקדש בשבת על יין לבן?
אין בעיה, ניתן לקדש גם על יין לבן, אלא אם כן האדום יותר משובח שאז יש להעדיף את האדום, אך אם שניהם שווים באיכותם יכול לקדש על הלבן, ובוודאי שאם הלבן יותר איכותי יש לקדש עליו.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
1425 צפיות -
האם ניתן לצאת ידי חובת קידוש במקום אחד, ולסעוד את סעודת השבת במקום אחר?
נאמר: "וקראת לשבת עונג" ודרשו חכמים- "במקום עונג .. שם תהא קריאת הקידוש", כלומר, שיש לקדש דווקא במקום בו סועד את סעודת השבת. ונחלקו הראשונים בהגדרת ה"מקום", ולכתחילה צריך שיסעד באותו מקום שקידש ממש. ובהגדרת ה"סעודה" שמקיימים במקום הקידוש, הורו הגאונים שמכיוון שהמזונות והיין מזינים ומשביעים, נקראים אף הם "סעודה". ולכן כשאכל כזית פת, או מיני "מזונות", או אפילו כששתה רביעית יין, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה; אלא שלכתחילה צריך שתהיה הרביעית בנוסף לכוס הקידוש, ויכול אח"כ לסעוד את עיקר הסעודה במקום אחר. ואם אכל רק מינים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו ויקדש שוב במקום שיסעד.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
767 צפיות -
האם מותר להשתמש לקידוש ביין שהיה במקרר ללא פקק?
במידת הצורך ניתן להקל ולקדש על יין זה, כיוון שלדעת הרבה פוסקים, כשהבקבוק בתוך המקרר הוא נחשב כסגור.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
849 צפיות -
שכחתי לקדש בליל שבת ונזכרתי אחרי שנטלתי ידיים לפני שברכתי המוציא, מה עלי לעשות?
כשקרה מקרה כזה בדיעבד, יש לעשות קידוש על יין, ואחר כך המוציא על הפת.
לעמוד השאלההרב שלום דובער יהושע ליפש
354 צפיות -
האם צריך לברך בורא פרי הגפן על טעימת יין מקידוש, כשיוצאים ידי חובה בקידוש מאחר?
המנהג שיוצאים ידי חובה בברכת הגפן שמברך המקדש ולא מברך כל אחד בפני עצמו, אלא אם כן יש קהל רב שיש חשש להפסק בין ברכת המקדש לשתיה, שאז יברך כל אחד לעצמו.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
561 צפיות -
האם במקרה שאחר הקידוש אוכלים מזונות ולא המוציא, צריך לכסות את המזונות בשעת הקידוש?
-
ילד שעדיין אינו בגיל מצוות יכול להוציא ידי חובת קידוש בשבת ילדה שגדולה ממנו אך גם לא הגיעה לגיל מצוות?
קטן יכול להוציא קטנה בקידוש כאשר שניהם אינם בני חיוב (והם באותה מידה של חיוב).
לעמוד השאלההרב שלום דובער יהושע ליפש
307 צפיות -
מה יעשה אדם שאין לו מספיק יין למלא את גביע הקידוש?
כוס הקידוש צריכה להכיל לפחות רביעית - 86 סמ"ק יין. אך אם יש לו כוס גדולה יותר מרביעית ואין לו מספיק יין כדי למלא את כל הכוס, או שאינו רוצה להוסיף עוד יין – יכול להכניס דבר כלשהו לתוך הכוס כדי להגביה את היין עד שתהיה הכוס מלאה, כי אינה צריכה להיות מלאה דווקא מיין אלא די ברביעית יין, ורק שלא תהיה הכוס חסרה.
לעמוד השאלההרב מנחם מענדל ויינר
251 צפיות -
האם אישה שמחללת שבת יכולה לעשות קידוש ולהוציא את בתה ששומרת שבת?
יש בזה בעייתיות, ראוי שתעשה הבת גם קידוש בפני עצמה. אם זה יגרום לסכוכים והיא לא מצליחה לעשות זאת בצינעה שתשאל שוב.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
714 צפיות -
מי שברך "המוציא" ונזכר שלא קידש, כיצד ינהג?
אם אירע שנזכר שלא קידש לאחר שבירך "המוציא" לפני שטעם פרוסת "המוציא", לא יקדש על היין אלא על הפת. משום שאם יקדש על היין, יביא את עצמו למצב שיצטרך לטעום מהפת לפני הקידוש כדי שלא תהא ברכת "המוציא" לבטלה, ואסור לאדם להביא את עצמו למצב שיצטרך לטעום קודם הקידוש. ואף אם יצטרך לבקש לחם משנה בין הברכה לאכילה – אין זה הפסק כי הוא לצורך האכילה. אך אם כבר אכל, עליו לקדש מיד שנזכר ואסור לו לטעום דבר עד שיקדש.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
302 צפיות -
כאשר עושים קידוש על לחם בשבת, מתי נוטלים ידיים?
-
כאשר בקידוש יש אנשים שקשה להם לשתות מכוס ששתו ממנה, מותר למזוג לשומעים מהיין לפני ששותה המקדש?
כן, ניתן למזוג מכוס המקדש למסובים עוד לפני ששותה המקדש עצמו, ואין זה נחשב להפסק בין הברכה לשתיה.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
516 צפיות -
בקבוק יין שהיה פתוח על השולחן בזמן שעשו קידוש, האם היין שבו נחשב פגום ואם ירצו לעשות קידוש על היין שבבקבוק יצטרכו להוסיף עליו יין אחר?
היין אינו נפגם בכך ואפשר לקדש עליו, (אף שלכתחילה מכסים את היין בשעת קידוש).
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
1170 צפיות -
האם כאשר מתחילים התוועדות בבית הכנסת בליל שבת וממשיכים בבית, אומרים "שלום עליכם" בבית הכנסת או רק כשמגיעים אחר כך לבית?
-
עד מתי אפשר לעשות קידוש בשבת ביום?
כל היום כשר לקידוש, אלא שמלכתחילה עדיף לפני חצות, משום שאסור להתענות בשבת. אבל מכיון שאנחנו מקפידים לאכול לפני התפילה מזונות, אז אין בעיה לאחר את הקידוש אחר חצות בפרט באם זה כדי להתפלל באריכות וללמוד חסידות.
לעמוד השאלההרב לוי ניימארק
490 צפיות -
האם בקידוש נהוג לומר לחיים אחר אמירת סברי מרנן?
מנהג אמירת לחיים הוא כהסכמה לקריאה סברי מרנן (= הקשיבו רבותי). מנהג חב''ד ועוד הוא לא לומר. אולי זה כדי להתרכז בקידוש ושלא יצא בטעות שיאמר לחיים אחרי תחילת הקידוש.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
943 צפיות -
האם מותר לילד בן 12 לעשות קידוש או הבדלה לעצמו?
-
אדם שאין לו מאכל המוציא או מזונות בשבת ויש לו רק יין בלבד מה דינו?
לאחר הקידוש שותה רביעית יין ויוצא בכך ידי חובת קידוש במקום סעודה (אם עשה קידוש בעצמו וקשה לו לשתות עוד רביעית יכול לסמוך על רביעית שישתה מהקידוש עצמו, אך לכתחילה אם אפשר טוב שישתה רביעית נוספת מלבד כוס הקידוש).
לעמוד השאלההרב דניאל לנאו
335 צפיות -
האם מותר לצאת בקידוש על משקה, או שעדיף לאכול בלי קידוש?
עדיף לעשות קידוש על יין ולא על משקה. אם אין ברירה ניתן לעשות על משקה, אבל לא לאכול בלי קידוש.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
647 צפיות -
סיימתי קידוש אך לפני ששתיתי נשפך לי היין שהיה בגביע, מה הדין?
אם נשפך היין שבכוס הקידוש, יביאו לו כוס אחרת של יין וישתה. ואינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת הקידוש (ברוך.. אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו) אם לא הסיח דעתו ולא עקר ממקומו בינתיים. ולגבי ברכת "בורא פרי הגפן", הדבר תלוי – אם לא היה בדעתו לשתות עוד יין אחר הקידוש במהלך הסעודה, צריך לברך שוב בורא פרי הגפן; אך אם היה בדעתו לשתות עוד יין, אזי נפטר גם יין זה שישתה עכשיו בברכת בורא פרי הגפן שבירך תחילה ואינו צריך לברך שוב.
לעמוד השאלההרב דניאל לנאו
611 צפיות