לכל ההלכה יומית
טעה ובירך על מיני מזונות "המוציא לחם מן הארץ" - אם בירך על מאפים שבשעת קביעת סעודה עליהם יכול ליטול את ידיו ולברך עליהם "המוציא", יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב, ואם בירך "המוציא" על מאפים שגם בשעת קביעת סעודה עליהם ברכתם תמיד תהיה "מזונות" - לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך "מזונות". טעה ובירך על מיני מזונות "שהכל" יצא ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך ברכת "הגפן" או "העץ" לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך.
סדבה"נ פ"א ס"ד. קצוה"ש סמ"ח בדה"ש סק"א; וסמ"ט בדה"ש סק"א.