האם כתיבה במחשב מותרת בחול המועד?

איסור עשיית מלאכה בחג, נאמר במפורש בתורה רק ביום הראשון של החג וביומו האחרון. ולמדו חכמים ממדרש הפסוקים, שימי חול-המועד אסורים אף הם בעשיית מלאכה, אלא שישנם מלאכות המותרות בהם. ומסרם הכתוב לחכמים לומר איזו מלאכה מותרת ואיזו אסורה. ובארו חכמים שכיוון שעיקרם של החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה; לכן נאסרה בהם המלאכה. וכל שאסרו לעשות בחול-המועד, אסור אף לומר לגוי לעשותה עבור ישראל.

לדעת הרבה פוסקים מלאכה גמורה אסורה מהתורה, ואם היא נעשית לצורך המועד או כדי למנוע הפסד מותרת, וחכמים עשו סייג לתורה ואסרו כל דבר שיש בו טרחה יתירה ואינו לצורך המועד, למרות שאין בעשייתו מלאכה, כגון העברת דירה, אסורה בחול-המועד, הואיל ויש בכך טורח רב.

כיוון שמצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג, אסרו להסתפר בחול-המועד. על אף שמכוון הוא לצורך המועד, מפני שחששו שידחו את התספורת לחול-המועד, ויכנסו לחג כשהם מגודלי שיער. אולם כשלא הסתפר מחמת אנסו כגון שהיה אסור בתספורת מדיני אבלות ר"ל, מותר לו להסתפר בצנעה ואפילו ע"י ספר יהודי ואף בשכר אם לא מצא מי שיספרו בחנם. כמו כן נטילת ציפורניים בחול המועד מותרת רק בשינוי, כגון בפיו אך לא באמצעות כלי, ומי שנטל ציפורניו כבר בערב החג ורוצה ליטול שוב בכלי לקראת החג השני או שבת חול-המועד כמנהגו בכל ערב-שבת ויום-טוב, יש לו על מי שיסמוך, אבל המנהג שלא ליטלם כלל.

אסרו חכמים כיבוס בגדים בחול-המועד ואפילו לצורך המועד. טעם האיסור הוא משום שמצווה לכבס את הבגדים לקראת החג, וחששו חכמים שיהיו שידחו את כיבוס הבגדים לחול המועד, שאז הם פנויים ממלאכתם, ויבזו את החג בכך שיכנסו אליו כשבגדיהם מלוכלכים ולכן אסרו את הכיבוס במועד. אולם בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כמו בגדים של תינוקות וקטנים, או מגבות ידיים וכדומה, מותר לכבס בחול-המועד לצורך המועד כשאין לו אחר להחליף, שלא גזרו עליהם חכמים מפני שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבסם שוב במועד, אבל גם בגדים אלו יש לכבס לפני החג ואסור לדחות כביסתם לחול המועד. ואף כשמכבסים בגדים אלו אין היתר לצרף אליהם בגדים של גדולים לכביסה שעושים עבור הקטנים, אולם אם ישנו חשש אמיתי שהבגדים יינזקו נזק בלתי הפיך שאין דרך למנעו מלבד באמצעות כביסה, אזי יש היתר לצרפם לכביסת הקטנים ויש מקום להתיר לכבסם אף בפני עצמם.

מותר לתקן תקלה חיונית בבית ובכליו בחול-המועד בדבר המוגדר כ"מעשה-הדיוט", אך לא ב"מעשה-אומן" בדברים פשוטים שאינם כרוכים בעבודה מקצועית, אלא אם כן זהו "דבר-האבד", אולם אם התקלה הייתה ידועה קודם החג ודחו את התיקון לחול-המועד התיקון אסור, אלא במצב שיש בו חשש סכנה. במקרה חיוני שהתירו בו "מעשה-אומן" במועד, יש לעשות זאת ע"י פועל נכרי, ואם אינו מוצא נכרי יכול להביא יהודי בחנם, ובמקרה שאינו מוכן לעבוד בחנם עדיף (אם אפשר) שישלם לו בהבלעה.