לכל ההלכה יומית
נחלקו הפוסקים האם דינה של ברכת המפיל נחשבת כברכת השבח על מנהגו של עולם, או שדינה ממש כברכת הנהנין שאין מפסיקים בה בין הברכה להנאה, וממילא אף אין להפסיק בין ברכת המפיל לבין השינה. ולמעשה הכריעו פוסקים רבים שאין דינה כברכת הנהנין, ואף על פי כן למעשה מקפידים שלא להפסיק בין הברכה לשינה, ואין מדברים ולא אוכלים או שותים לאחר ברכת המפיל. מסיבה זו, אף שאת קריאת שמע נהוג לומר בעמידה כשלבושים במעיל וכובע, והנשואים אף בחגירת אבנט; עם זאת, את ברכת המפיל יש להקפיד לברך על המיטה ובסמיכות לשינה ממש. ומי שאכל לאחר קריאת שמע יקרא שוב את הפרשה הראשונה של קריאת שמע קודם ברכת המפיל.
ראה א"ר סרל"ט סק"ג; מ"ב שם סק"ד; 'התמים' ע' שלב; אג"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ח"ד ס"ע שלג; שיחות-קודש תשכז ח"א ע' 496; סדר קשעהמ"ט (להרי"ש שיחי' גינזבורג); וראה פסק"ת סרל"ט אות ג.