כששורפים את החמץ בערב שבת האם אומרים "כל חמירא"?

זכר לנס הצלת בכורי ישראל ממכת הבכורות נקבע שבכל שנה יתענו הבכורות בערב פסח, שהוא הזמן הסמוך ביותר לזמן התרחשות הנס; אולם בקביעות שנה זו בה חל ערב פסח בשבת, אין מתענים ביום שישי מפני כבוד השבת, אלא מקדימים את התענית ליום חמישי י"ב בניסן. ופשט המנהג, שבמקום להתענות משתתפים הבכורות בסיום מסכת עם סעודת מצווה, ובכך פוקעת התענית, ואף קטן שעתיד להגדיל בערב פסח שחל בשבת ישתתף בזה.

כאשר חל ערב פסח בשבת מקדימים את זמן בדיקת חמץ לליל י"ג בניסן, לאחר שמנקים היטב את כל החדרים שצריך לבדקם, ולשמור שלא יתפזר חמץ בשום מקום, כולל מה שמיועד לאכילה עד לסעודת השבת בבוקר. את הבדיקה מתחילים מיד אחרי צאת הכוכבים, לאחר תפילת ערבית. ואחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא מצאנו, באמירת "כל חמירא" (הראשון). מי ששכח לבדוק בלילה, יבדוק ביום י"ג לאור הנר, ואם גם אז שכח, לא יבדוק בליל-שבת אלא בחג.

אכילת חמץ והכשרת כלים, וכן עשיית מלאכה, תספורת ונטילת הציפורניים, מותרות ביום שישי י"ג בניסן כבכל ערב שבת. לשבת זו אין לבשל מאכלי חמץ דביקים. יש להקפיד שאכילת החמץ תהייה על שולחן וכסאות מכוסים, כך שיוכלו לבער בנקל את הפירורים. יש להשאיר אש דלוקה להדלקת נר יום-טוב ולבישול המאכלים בחג; להכין את המצות (הפרשת חלה אם טרם הופרשה, ולבדקן מחשש כפולות ונפוחות, וכן לשקול אותם לשיעורי 'כזית'); לצלות את הזרוע ולבשל את הביצה; לפורר את ה'חריין' (ולסוגרו היטב בכלי);לטחון את החרוסת; לנקות את החסה מחרקים ולייבשה, לסוגרה ולאחסנה במקרר; וכן להכין 'מי מלח'. לסעודות השבת משתדלים לאכול חמץ שאינו מתפורר.

בבוקר משכימים להתפלל שחרית ואין מאריכים בה, בקביעות זו ההפטרה היא הפטרת "וערבה לה'". מעלות השחר נוהגים שלא לאכול מכל המינים הנכנסים בחרוסת ומרור עד לאחר ה'כורך' בליל הסדר (נוסף על האיסור לאכול מצה בערב פסח). ומותר לאכול פירות, ירקות, בשר ודגים כל היום. אך משעה עשירית (שלוש שעות זמניות לפני הלילה) ואילך, אסור לאכול מהם כמות המשביעה שתמלא את כריסו. לאחר תפילת מנחה אומרים את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". וקודם השקיעה אומרים את סדר קרבן פסח. אסור להכין מאומה עבור סדר הפסח לפני צאת השבת ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש.

מותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית (בלוחות השנה מצוינת שעה זו כסוף זמן אכילת חמץ), ויש לנקות ולטאטא הכול, להשליך את הפירורים לאסלה או להוציאם מחוץ לרשותנו, ואם נותר חמץ וכן נותרו שיירי חמץ דבוקים בכלים או בפח-האשפה, יש לשפוך עליהם חומר פוגם כגון אקונומיקה עד סוף השעה החמישית (בלוחות השנה מצוינת שעה זו כשעת ביעור חמץ), משעה זו אסור לטלטל החמץ והרי הוא מוקצה. לאחר ניקוי וכילוי החמץ אומרים "כל חמירא" (השני), ובו מבטלים את כל החמץ, שמצאנו ושלא מצאנו.