לכל ההלכה יומית
ערב יום-הכיפורים נחשב כיום-טוב, ומסיבה זו אין אומרים בו תחנון ואבינו-מלכנו. כמו כן אין אומרים בו "מזמור-לתודה", משום שמזמור זה מכוון כנגד קרבן התודה שהיה קרב בבית-המקדש, וכיוון שבערב יום-הכיפורים לא היו מקריבים אותו, לכן אין אומרים מזמור זה בערב יום-הכיפורים. לאחר תפלת שחרית נהוג לבקש לעקאח (עוגת דבש) ואף לאכול ממנו, שאם חלילה נגזר על האדם להזדקק במשך השנה לידי מתנת בשר-ודם, יפטר בכך שפשט את ידו לקבל את הלעקאח. ונהוג בערב יום-הכיפורים להרבות בנתינת הצדקה ובייחוד קודם תפלת המנחה.
שו"ע אדה"ז או"ח סנ"א ס"א (מזמור לתודה), סתר"ד ס"ו-ז (תחנון ואבינו מלכינו) וסתר"ה ס"ה; מט"א סתר"ז ס"ג (צדקה); אלף המגן סתר"ד סקל"ח; ס' המנהגים חב"ד ע' 58; וראה לקו"ש חי"ד ע' 373; התוועדויות תש"נ ח"א ע' 83 (לעקאח).
ראו גם מאותו שבוע
-
האם כדאי לתת את עופות הכפרות לעניים?
יום א'
-
האם מותר לאכול חלבי בערב יום כיפור?
יום ג'
-
באיזו תנוחה יש לבצע את המלקות?
יום ד'
-
מי מדליק את "נר החיים"?
יום ו'
-
אין נתונים