אין מוצרים בסל הקניות.
2 תוצאות
כ"חאייר
אחת מל"ט המלאכות שנעשו במשכן הינה מלאכת טוחן, שכן, היו צריכים לשחוק סממנים, בכדי להפיק מהם את הצבע ליריעות המשכן. מכך למדו חכמים, שהטחינה נחשבת למלאכה האסורה בשבת. חכמים עשו סייג וחששו אף מדברים העשויים להביא לידי ביצועה בשבת, ומשום-כך אסרו למי שאינו חולה, ליטול תרופות בשבת "שמא ישחוק סממנין". וכתבו האחרונים, שאף שכיום אין נהוג בדרך כלל להכין תרופות בבית, אלא לרכשם בבית המרקחת, עדיין גזירת חכמים בתוקפה עומדת; ולכן הנצרך ליטול תרופות עליו לקחתם סמוך לכניסת השבת ומיד בצאתה. עם זאת, במצבים מסוימים הקלו הפוסקים, בנטילת התרופות אף בשבת עצמה כפי שיתבאר בהלכה הבאה.
כ"טאייר
בהלכה הקודמת התבאר, שחכמים אסרו ליטול תרופות בשבת "שמא ישחוק סממנין" ויעבור על איסור טוחן בשבת; עם זאת, חולה הנצרך לתרופות, מותר לו לקחתם אף שאינו בסכנה, אך רק בתנאי שנפל למשכב או חלה בכל גופו. דנו הפוסקים לגבי הנצרך לתרופות מספר פעמים ביום, ועליו לקחתם גם בשבת. יש שכתבו שכשהתחיל ליטול את התרופה לפני השבת, יש מקום להקל, ובפרט כשהטיפול הינו על בסיס יומי וכשמחסירים יום מימי הטיפול אין תועלת בתרופה. אלא שיש שהסתייגו וכתבו שאין היתר לכך, ורק כאשר נטילת התרופה תמנע את הנפילה למשכב ניתן להקל, אולם במקרה של שיכוך כאבים בלבד אין לכך היתר.