אין מוצרים בסל הקניות.
4 תוצאות
י'אדר א'
הספק אודות חודש אדר העיקרי מובא בפוסקים אף לגבי יארצייט, ואכן נחלקו הפוסקים מתי יש לקבעו באדר-ראשון או באדר-שני. אלא שהדעה העיקרית הנהוגה למעשה (למנהג אשכנז), שכאשר הייתה הפטירה ל"ע בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהגו מנהגי יארצייט בשנה מעוברת בחודש אדר-ראשון, ויש מחמירים לנהוג בהם אף באדר-שני, אלא שלא ידחה חיובים אחרים לגשת לעמוד.
ג'אדר א'
כ"טאדר
נפסק להלכה שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון, ואין סופדים בו, ואף אין מתענים בו חוץ מתענית חתן וכלה ביום חופתם,. משום שבתחילתו הוקם המשכן והנשיאים הביאו קורבנותיהם עד י"ג בניסן וכל נשיא עשה יו"ט ביום הבאת קרבנו. וערב פסח הוא יו"ט לכל ישראל שבו מקריבים קרבן פסח. ויחד עם ימי חג הפסח עולה ש"רוב החדש בקדושה" ולכן עושים את חודש ניסן כעין יו"ט. ונחלקו הפוסקים לגבי הליכה לבית החיים ב"יארצייט" החל בימי חודש ניסן. יש שהתירו זאת, אך יש שאמרו שייתנו צדקה במקום. והרבי הורה שילכו בערב ראש חודש ניסן. אולם השתטחות על קברי צדיקים מותרת אף בחודש ניסן.
כ"גשבט
אמרו חכמים: "הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו", כלומר הנודר שלא יאכל כיום שבו נפטר אביו נדרו נדר. ממשמעות דברי הגמרא שאת יום הפטירה היו מציינים כיום תענית. וכך אף נפסק להלכה בשלחן ערוך. וכתבו הפוסקים שמי שקשה עליו התענית – יפדה בממון ויחלקם לעניים. אלא שכבר פשט המנהג מחמת חולשת הדורות להקל שלא להתענות ביום זה, וכותב הרבי שמנהגנו לסיים מסכת ביום היארצייט בכדי לחוש לדעת השלחן ערוך שיש להתענות, וכפי שמצינו בתענית בכורות שנדחית התענית מפני סיום מסכת כך גם בתענית היארצייט שבמקורה קלה מתענית בכורות יש לערוך סיום מסכת ובכך נפטרים מחיוב התענית.
