הלכה יומית

נאמר בגמרא: "הביאו לפניהם פתיתין ושלמין . . ר' יוחנן אמר שלמה מצוה מן-המובחר". וכך -נפסק להלכה שיש לברך על השלם ואחרי הברכה יש לבצוע ולאכול, ואין הדבר נחשב כ"הפסק" בין הברכה לאכילה. ובפירות בהן ישנו חשש מפני נגיעות של חרקים, כותב אדה"ז שיש לחוש "שמא התליע בתוכו או נרקב ונמצא בירך לבטלה" ומשום-כך בפירות אלו יש צורך לבצעם ולבדקם לפני תחלת הברכה, ומי שבכל-זאת לא בדקם לפני הברכה, עליו לעשות זאת בין הברכה לאכילה.

יש לברך במקום האכילה מבלי לעבור למקום אחר, אפילו לא מפינה לפינה באותו חדר, ואם עבר ממקום למקום בין הברכה לבליעת המאכל שלא לצורך הסעודה צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם עבר ממקום למקום לצורך האכילה, אינו צריך לברך שוב (כל זמן שאינו בית אחר). ובפרט כאשר המקום בו אוכל אינו נקי ונאלץ לברך במקום אחר בבית, יכול לעבור אח"כ למקום האכילה ואין זה הפסק.

מי שקרא פסוקים מקריאת שמע שלא על פי סדר הפסוקים שהובאו בתורה, כך שהקדים פסוקים המובאים מאוחר יותר ואיחר פסוקים המובאים מוקדם יותר – לא יצא ידי חובת מצות קריאת שמע שנאמר בקריאת שמע "והיו" ודרשו חכמים "בהוויתן יהו", כלומר שצריך לקוראם כפי שנכתבו, ולכן עליו לחזור שוב לקרוא קריאת שמע בסדר הפסוקים שנכתבו בתורה.

צוו חכמים לכל אדם להיות צנוע אפילו כשהוא בינו לבין עצמו, וגם כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו, ולכן המעוניין לפשוט את בגדיו וללבוש את בגדי השינה יפשוט את בגדיו תחת כיסוי או בחדר הרחצה, וכן כשקם משנתו ילבש את בגדיו בצניעות תחת הכיסוי, או בחדר הרחצה.

הטועה בקריאת שמע ויודע שדילג מילה או אות או שטעה בקריאת המילה (שמשנה משמעות ), עליו לחזור לתחילת אותו פסוק שטעה בו ומשם ממשיך הלאה עד סוף קריאת שמע, ולא יחזור רק על אותו פסוק שטעה בו, מפני שקריאת שמע אמורה להיאמר על פי סדר הפסוקים דווקא. ואם אינו יודע היכן טעה או על מה דילג יתחיל שוב את קריאת שמע מאותו פסוק שמסתפק בו.

ילבש בגדים ממוצעים ולא בגדים יקרים מפני שבגדים אלו מביאים אותו לידי גאווה, אך מאידך לא ילבש בגדים זולים מאוד או מלוכלכים בכדי שלא יתבזה בעיני הבריות. כמו כן יש להקפיד לנעול נעליים, ושלא ללכת יחף בחוץ, וכמו שאמרו חכמים "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו".

מי שסיים פרשה בקריאת שמע ואינו יודע האם סיים את פרשת שמע או את פרשת והיה אם שמוע עליו לחזור לתחילת פרשת והיה אם שמוע. ואם עצר באומרו "וכתבתם" ואינו יודע האם עצר בפרשה הראשונה או השניה ימשיך ב"וכתבתם" של הפרשה הראשונה. אולם אם התעורר לו ספק זה לאחר שהמשיך "למען ירבו ימיכם", אינו חוזר כיון שמן הסתם אמר כהרגל לשונו ולא טעה.

לעולם יקדים אדם ימינו על פני שמאלו בכל דבר מפני שהתורה מייחסת חשיבות לימין, ואף האדם צריך לחלוק כבוד לימינו, ולכן כשלובש את בגדיו יקדים ללבוש את יד ימינו ואת רגל ימינו תחילה, וכן כשנועל את מנעליו יקדים לנעול תחילה את רגל ימינו תחילה. וכן בלבישת חליפות ומעילים נוהגים להניח את שפת הבגד של צד ימין על שפת הבגד של צד שמאל. וכשלובש את הבגדים יזהר שלא להפוך את הצד הפנימי לחוץ שלא יתגנה בעיני הבריות. יש להקפיד שלא ללבוש שני בגדים יחדיו מפני שזה קשה לשכחה.

נשים פטורות מקריאת שמע ומברכות שלפני קריאת שמע כיון שהן תלויות בזמן ומכל מקום מן הנכון שתקראנה קריאת שמע לפחות פסוקים שמע וברוך שם כדי שתקבלנה עליהן עול מלכות שמים אבל ברכת אמת ויציב שהיא ברכה שנתקנה על זכירת יציאת מצרים שחיובה מהתורה ואינה תלויה בזמן חייבות הן וכיון שהן חייבות גם בתפילת שמונה עשרה עליהן להסמיך גאולה לתפילה ולהסמיך ברכה זו לתפילת שמונה עשרה אלא שאם רצו הנשים יכולות לברך גם את הברכות שלפני קריאת שמע או אפילו ברכת 'ברוך שאמר' ו'ישתבח'.

כשפושט את בגדיו יקדים לפשוט תחילה את צד שמאלו, וכן כשחולץ את נעליו יקדים לחלוץ תחלה את נעל שמאלו, מפני שזהו כבודו של ימין להישאר בלבוש ומנעלים עד כמה שאפשר. בעת הורדת הבגדים יש להקפיד שלא לפשוט שני בגדים יחדיו.

יום-טוב החל ביום שישי, מדין התורה מותר לבשל מיום-טוב לצורך שבת (כשמבשל בשעה מוקדמת – כדלקמן), אך צוו חכמים שיש להתחיל במלאכת ההכנה לשבת כבר בערב יום-טוב על-ידי 'עירוב-תבשילין" (תבשיל ומאפה שמכינים כבר מערב יום-טוב עבור השבת). ונכון לעשותו כבר בבוקרו של ערב החג או כבר בליל ערב החג – אם יוצא לדרך , וכן נהוג להכריז ולפרסם תזכורת בערב החג, בכדי שלא ישכחו לעשותו, וניתן לעשותו עד כניסת החג (וגם בבין השמשות). 

אף שבנוסח העירוב מובא שהוא עבור כל צרכי השבת, עירוב התבשילין נועד להתיר רק את הכנת צרכי הסעודה בחג עבור השבת, ולכן מותר להדיח כלים עבור סעודות השבת ולהכין את צרכי הסעודה. אך דברים שאינם מצרכי הסעודה אסור לעשותם אף שעשו 'עירוב-תבשילין', ולכן אסור בחג להביא יין ממקום אחר לצורך סעודת הלילה , וכן אסור לגלול את ספר התורה בכדי שיהיה מוכן לקריאת השבת, וכן אסור להדליק נר עבור יאר-צייט שיחול בשבת. אך מותר  לטבול בחג לכבוד שבת אף שאינו מצרכי אכילה.