הלכה יומית

סוף זמן תפילת שחרית הוא עד סוף שעה רביעית (משעות זמניות כלומר במהלך השליש הראשון של היום), ומי שלא התפלל תפילת שחרית עד סוף שעה רביעית יכול לכתחילה להתפלל עד חצות היום ובפרט עם זה מצד 'ההכנות לתפילה'. ולמעשה גם מי שמבחין שלא יספיק להתפלל תפלת שמונה עשרה עד חצות, יתחיל בתפלתו לפני חצות היום. וגם המאריכים בתפילתם, ישתדלו להתחיל את התפלה עם הציבור על כל פנים עד 'ברוך שאמר' ואז יכולים הם להמשיך בתפלתם גם לאחר הציבור.

תחלת זמן תפילת המנחה הוא לאחר שש וחצי שעות (כחצי שעה לאחר חצות היום, זמן זה נקרא "מנחה גדולה"), מפני שמזמן זה ואילך היה אפשר להקריב בבית המקדש את קרבן התמיד של בין הערביים, (וי"א שלכתחילה מתפללים מנחה רק לאחר תשע וחצי שעות (זמניות, זמן "מנחה קטנה") מפני שבפועל אחרו את זמן הקרבת קרבן התמיד עד זמן זה בכדי לאפשר לציבור להקריב קרבנות יחיד במהלך היום); והמעוניין לסעוד סעודה גדולה או לצאת לדרך עליו להתפלל לכתחילה מזמן "מנחה גדולה". סוף זמן תפילת מנחה הוא לכתחילה עד השקיעה, ובדיעבד ניתן להתפלל עד צאת הכוכבים.

זמן תפילת ערבית הוא מרגע שנראים שלושה כוכבים (קטנים), ובדיעבד אם התפלל הציבור תפילת ערבית מוקדם עוד לפני צאת הכוכבים יצא, אך כשיגיע הלילה יחזור ויקרא שוב קריאת שמע בלבד ללא ברכותיה. מי שרגיל להתפלל תפילת ערבית רק לאחר צאת הכוכבים ויש לו מנין אחד בלבד שמתפלל לפני החשיכה אינו צריך להקדים תפילתו ולהתפלל לפני הזמן שרגיל בו כדי להתפלל במנין.

מן הדין זמנה של תפלת ערבית נמשך כל הלילה (עד עלות השחר), שכן תפלת ערבית נתקנה כנגד אברי העולות בבית המקדש שניתן היה להקריבם על גבי המזבח במשך כל הלילה. ולכתחילה יש להתפלל ערבית מיד אחר צאת הכוכבים, וביחוד הקפידו חכמים שלא לאחר את קריאת שמע של ערבית לאחר חצות הלילה, מפני שחששו שמא ישכח אדם לאומרה. ומכל מקום אם עבר ולא קרא עד חצות הלילה, יקראנה עם ברכותיה עד עלות השחר, ובדיעבד אם נאנס יכול לקוראה עד 'הנץ-החמה', ללא ברכת 'השכיבנו', אבל תפילת ערבית לא יתפלל אחר עלות השחר. זמן תפילת מוסף מתחיל מיד אחר תפילת השחר. ואף אם התפלל שחרית בבוקר מיד שהגיע זמנה, יכול גם-כן להתפלל מוסף בעת ההיא. ומי שהתפלל מוסף קודם תפלת שחרית – יצא.

לכתחילה יש ליזהר שלא לאחר תפילת מוסף יותר משעה לאחר חצות היום. אך אף על פי כן יוצא ידי חובתו גם אחרי שעה זו, מפני שזמנה כל היום. ואפילו אם כבר התפלל מנחה – חוזר ומתפלל מוסף. ואם שכח ולא התפלל אותה עד חשיכה – אין לה תשלומין. ואם לא התפלל מוסף עד סמוך לחשכה, ועדיין לא התפלל מנחה, ואין שהות להתפלל שתי התפילות קודם חשכה – יתפלל מנחה לבדה כיוון שהיא תדירה יותר, ואף שיפסיד בכך תפלת מוסף שאין לה השלמה.

מצוות עשה מן התורה לזכור בכל יום (בנוסף על יציאת מצרים) את מעמד הר סיני, מעשה עמלק, מעשה מרים ומעשה העגל. ויש אומרים שגם את זכירת שבת. על זכירות אלו טוב לכוון בסמוך לקריאת שמע כשאומרים "ובנו בחרת" – יש לזכור את מתן תורה וכן כשאומרים "וקרבתנו", מכוונים – על שקרבנו ה' להר סיני; וכשאומרים "לשמך הגדול" מכוונים על מעשה עמלק שאין השם שלם עד שימחה זרעו; ובאמירת "להודות לך" מכוונים על מעשה מרים והזהירות מלשון הרע שהרי הפה נועד רק "להודות". וכשאומרים "וזכרתם את כל מצות ה'" מכוונים על השבת ששקולה כנגד כל המצות. ויש אומרים שבאמירת "וליחדך ולאהבה" מכוונים על מעשה העגל – שנבחרנו ליחדו באהבה, ולא כאותה שעה שעשו את העגל שלא היה באהבה עם הקב"ה.

נשים פטורות מקריאת שמע ומברכותיה כיון שהן תלויות בזמן, אך נכון שאף הנשים תקראנה קריאת שמע, בכדי שיקבלו עליהן עול מלכות שמים. ובברכת "אמת ויציב" חייבות הנשים מפני שהיא ברכה שנתקנה על זכירת יציאת מצרים שחיובה מהתורה ואינה תלויה בזמן, וכיון שהן חייבות גם בתפילת שמונה עשרה עליהן להסמיך גאולה לתפילה ולהסמיך ברכה זו לתפילת שמונה עשרה. ולמעשה יכולות לברך גם את כל הברכות – ברכות ק"ש, ברוך שאמר וישתבח.

הברכה הראשונה של ברכות ק"ש של שחרית, היא "יוצר אור ובורא חושך" וסיומה היא ב"ברוך . . יוצר המאורות". הברכה השניה מתחילה ב'אהבת עולם' וסיומה ב"הבוחר בעמו ישראל באהבה". מי שטעה והקדים את ברכת אהבת עולם לברכת יוצר אור יצא ידי חובתו (אף שיוצא שאינו פותח בברוך אלא ב'אהבת עולם' – יצא כיוון שמלכתחילה לא תקנו פתיחה בברוך בברכה זו, מפני היותה (בד"כ) סמוכה לברכת יוצר אור).

בסדר ברכות קריאת שמע של שחרית תקנו לומר את סדר הקדושה של המלאכים, וכשמגיע שליח הציבור ל"ואומרים ביראה" עונים הקהל "קדוש, קדוש קדוש", אך אין לעמוד לאמירת קדושה זו כמו בקדושה שבחזרת הש"ץ, אלא אם ישב, יישאר לשבת. וגם המתפלל ביחיד עליו לומר קדושה זו ואין זה דומה לקדושה שבחזרת הש"ץ הנאמרת דוקא במניין עשרה, מפני שבקדושה זו מתארים את הקדושה שאומרים המלאכים – כסיפור דברים.

מי שטעה בברכות ק"ש של שחרית והתחיל ברכת "אשר בדברו מעריב ערבים", או שסיים את הברכה במילים "המעריב ערבים" אם נזכר תוך כדי דיבור זמן אמירת 'שלום עליך רבי' יתקן את עצמו. ואם נזכר לאחר חלוף זמן זה צריך לחזור שוב ולברך אותה ברכה. ואם נזכר רק לאחר שסיים את ברכת אהבת עולם באמירת ברוך אתה ה', יחזור לברך ברכת יוצר אור רק לאחר תפילת שמונה עשרה. ומי שטעה ב"אהבת עולם" של תפילת שחרית ואמר את נוסח ברכת "אהבת עולם" של ערבית יצא ידי חובתו.

את ברכת "יוצר המאורות" יש להשתדל לסיים לפני שמסיימה שליח הציבור, ויענה אמן, ורק לאחר מכן יתחיל את ברכת אהבת עולם, אבל השומע את ברכת יוצר המאורות משליח הציבור כשהוא אוחז באמצע ברכת יוצר המאורות או אהבת עולם – אינו יכול לענות אמן. את ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה" מסיים הש"ץ בלחש, כדי לא להיכנס לספק האם ניתן לענות אמן בין ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לקריאת שמע.

מי שקרא פסוקים מקריאת שמע שלא על פי סדר הפסוקים שהובאו בתורה, כך שהקדים פסוקים המובאים מאוחר יותר ואיחר פסוקים המובאים מוקדם יותר – לא יצא ידי חובת מצות קריאת שמע שנאמר בקריאת שמע "והיו" ודרשו חכמים "בהוויתן יהו", כלומר שצריך לקוראם כפי שנכתבו, ולכן עליו לחזור שוב לקרוא קריאת שמע בסדר הפסוקים שנכתבו בתורה.