הלכה יומית

את נרות החנוכה בבית הכנסת מדליקים אחר פלג המנחה, ונהוג שההדלקה היא בסיום תפלת מנחה – אחרי אמירת קדיש "תתקבל" ולפני "עלינו לשבח". המתפללים לפני פלג המנחה לא ידליקו נרות בשעה זו, ולכן אם התפללו בערב שבת לפני פלג המנחה – ידליקו את הנרות לפני כניסת השבת, ואף אם אין עשרה באותה השעה – ידליקו, כיון שבסופו של דבר יגיעו הציבור לקראת "קבלת שבת" ויהיה מנין שיראו את הנרות.

בערב שבת חנוכה מדליקים בבית את נרות החנוכה החל מפלג המנחה (שעה ורבע זמניות לפני השקיעה); וכדאי ונכון לגמור את כל ההכנות לשבת לפני הדלקת נר חנוכה, כך שהדלקת נר חנוכה תהיה סמוך ככל היותר להדלקת נרות שבת. בערב שבת קודש יש לתת בנרות – לפני ההדלקה – די שמן כך שיוכלו לדלוק כשיעור בלילה, ואין מתעכבים ליד הנרות חצי שעה.

במוצאי שבת מדליקים את נרות החנוכה בבית הכנסת בסיומה של תפלת ערבית אחרי אמירת קדיש תתקבל, לפני "עלינו לשבח". (וגם במקום שנוהגים להבדיל בבית הכנסת – מבדילים לאחר הדלקת הנרות וסיום התפלה). אך בבית תחילה מבדילים, ואחר כך מדליקים את נרות החנוכה, ולאחר מכן אומרים "ויתן לך".

בכל שבת בה קוראים קריאה נוספת מעבר לקריאת הפרשה, קוראים ל"שניים מקרא ואחד תרגום" רק את פרשת השבוע, ועל כן בשבת בה חל ר"ח טבת קוראים לשמו"ת את פרשת מקץ, ואין צורך לקרוא את הקריאות השייכות לראש-חודש ולחנוכה. לאחר קריאת "שמו"ת", נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה הנקראת בציבור, ואף את יתר ההפטרות, ועל כן למעשה כשחל ר"ח טבת בשבת יש לקרוא את הפטרות: פרשת מקץ, הפטרת שבת ראש-חודש, והפטרת שבת חנוכה.

מוציאים שלשה ספרי תורה קוראים ששה קרואים בפרשת מקץ, והעולה שישי קורא עד סיום הפרשה. אחרי עליית השישי מניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון, אחר כך עולה השביעי בספר התורה השני, וקוראים מ"וביום השבת" עד "ונסכו". אחרי עליית השביעי – לפני הקדיש – מניחים את ספר התורה השלישי על שולחן הקריאה. אומרים קדיש ומגביהים את הספר השני כאשר הספר השלישי מונח על שולחן הקריאה. עולה המפטיר, וקורא את קריאת החנוכה ליום זה: "ביום השישי", ומגביהים את הספר השלישי.

כשחל ר"ח טבת בשבת ובבית הכנסת אין שלשה ספרים, יקראו בס"ת ראשון ששה קרואים בפרשת מקץ, ואחרי עליית השישי יגללו את הס"ת הראשון לקריאת המפטיר, ומניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון. בס"ת השני יעלה השביעי לקריאה של ראש-חודש, ולאחר מכן יגידו קדיש, לאחר הגבהת ספר-התורה השני, לוקחים שוב את הספר הראשון למפטיר וקוראים "ביום השישי". ואם יש רק ספר-תורה אחד יקראו בו את כל הקריאות ויקפידו שלא להפסיק בין סיום עליית "שביעי" לקדיש, אלא מיד בסיום הקריאה וברכת התורה יאמר חצי קדיש, את הספר מגביהים רק אחרי הקריאה האחרונה.

כתבו הפוסקים, שבפתיחת גגון עגלת הילדים המחובר לעגלה ישנה בעיית בניית אוהל בשבת. ויש שהתירו זאת עפ"י מ"ש הפוסקים בהלכות סוכה, שכשיש ציר שנפתח ונסגר אין בזה איסור עשיית אהל. ולמעשה נכון לפתוח את גגון העגלה מערב שבת לפחות טפח (כ-8 ס"מ), אך באם לא פתחו מערב שבת ניתן להקל ולפתוח אף בשבת בעת הצורך. ולדברי הכל יש לדאוג שהגגון יהיה מחובר לעגלה מערב שבת ואין לחברו בשבת. אין להשתמש במטריה בשבת, אפילו אם נשארה פתוחה מערב שבת משום מראית עין של עשיית אוהל בשבת.

הבא אל השדה רשאי לקחת מהפירות בלבד, ולא מענפים וכדומה, ואף לא מפירות שאין בהם קדושת שביעית – כגון פירות שנותרו משנה שישית. על הבאים לשדה לנהוג בזהירות שלא להשחית ולא להזיק לקרקע ולאילנות. אבל אם הניח בעל השדה בדרך אל האילנות חפצים החוסמים את המעבר, רשאים הבאים ללכת כדרכם, ואם יישברו פטורים מלשלם. אין רשות להיכנס אל השדה כדי לעבור דרכה למקום אחר. כמו כן יש מי שהורה כי במקרה שניתן לקטוף מן העץ מחוץ לחצר – אסור לזרים להיכנס פנימה לקטוף.

בגד שירדו עליו גשמים ונספגו בו, בין אם מדובר בבגד חדש או בבגד ישן – אסור לנערו מהמים, משום איסור סחיטה. וכן מעיל העשוי מבד, שנספגו בו הגשמים, אין לנערו. אך מעיל העשוי כולו מפלסטיק (ניילון), שאין הגשמים חודרים לתוכו, מותר לנערו מהמים אפילו בחזקה. בגד שנרטב כולו ממי הגשמים – כל זמן שעדיין לא פשט את הבגד מותר להמשיך ללבשו (אך אין לנערו); אך באם פשט את הבגד – אסור לטלטלו כלל, שמא יבוא לסוחטו. שרוכי הנעלים שנרטבו במים, אין לקושרם ולהדקם, משום איסור סחיטה.

בגד רטוב, אסור לתלותו על מנת לייבשו מפני חשש מראית העין שיחשדו שמא כבסו בשבת, אך מותר לתלותו במקום הקבוע (כגון על הקולב או על המתלה); כמו כן אסור להניח בגד או מעיל רטוב (אפילו כאשר אינו רטוב מאד) סמוך לתנור חימום או להסקה (משום איסור בישול), אלא אם כן מניחו במרחק כך שוודאי לא יגיע לחום שהיד סולדת בו (כ-40 מעלות).

מותר ללכת על השלג, למרות שעל ידי כך מרסק את השלג. אך אין לדרוך בכוונה על השלג במטרה להמיסו כשנעליו רטובות. ואם יש אפשרות ללכת לא על השלג, טוב להחמיר שלא ללכת על השלג. מותר מעיקר הדין לפזר מלח על השלג, ובפרט באם מדובר במצב שאפשר להחליק, אך באם אין חשש החלקה יש להימנע מכך.

בגד שירד עליו שלג ועדיין לא נמס, מותר לנער ממנו את השלג בעדינות, רק כדי שיפלו חתיכות השלג. השלג אינו מוקצה, אך אסור לרסק שלג בידיים. וכן אסור לעשות כדורי שלג או צורות אחרות בשבת, ויש להזהיר את המשחקים במשחקים אלו בשבת שהדבר אסור.