מהם מנהגי ערב תשעה-באב שחל בשבת?
קודם תפילת מוסף אומרים "אב-הרחמים"; לאחר חצות לומדים רק דברים המותרים בתשעה-באב, ומי שלא הספיק ללמוד את שיעוריו היומיים ישלים עד השקיעה. מקדימים להתפלל מנחה ואין-אומרים 'צדקתך'. וכן אין לומדים פרקי-אבות. סעודה מפסקת על הכסאות הרגילים ללא מנהגי אבילות, וכן אין צורך לאכול ביצה טבולה באפר, ואין הגבלה על מספר התבשילים, ואף אוכלים בה בשר ושותים יין. וכן מברכים ברכת-המזון בזימון כשאכלו יחד ג' אנשים או יותר. רחיצה, אכילה ושתיה אסורים מהשקיעה. שאר דיני אבילות מתחילים מצאת-השבת; אסור להכין את הקינות או נעלי הבד, וכן הפיכת הספסלים, הזזת הפרוכת וכדומה לפני צאת-השבת. בצאת-השבת: אין מבדילים על הכוס, אלא רק אומרים: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ומברכים "מאורי-האש", ואין מברכים על הבשמים, וכן אין אומרים "ויתן-לך". (חולה או הזקוק לאכול בת"ב, יתייעץ עם רב לגבי הבדלה) חולצים את הנעלים ונועלים נעלים שאינם מעור. מנהגנו שאין מחליפים את בגדי-השבת עד לאחר אמירת קינות. בתפילת שמו"ע אומרים "אתה-חוננתנו", ולאחר הקינות אין אומרים "ויהי-נועם", רק "ואתה-קדוש". ביום ראשון לאחר ערבית מבדילים על היין בנוסח הרגיל ללא ברכת-הנר והבשמים.
מקור:
- טוש"ע ונ"כ או"ח סתקנ"א. וראה בהרחבה "הלכה למעשה בין-המצרים" פי"ח ופכ"ב.

הרב פנחס קדיש