האם מותר לומר סליחות ראשונות, ביום ראשון בבוקר במקום במוצאי שבת?
לכתחילה יש לומר במוצאי שבת אחרי חצות, אם אי אפשר להגיד בלילה אחרי חצות, אפשר לומר בבוקר בהשמטת הפיוט במוצאי מנוחה.
מקור:
- ספר המנהגים עמ' 54

הרב דניאל לנאו
לכל השו"ת
לכתחילה יש לומר במוצאי שבת אחרי חצות, אם אי אפשר להגיד בלילה אחרי חצות, אפשר לומר בבוקר בהשמטת הפיוט במוצאי מנוחה.
מקור:
הרב דניאל לנאו
פעולות שאלה ותשובה
חז"ל למדו כי ארבעים הימים, מראש-חודש אלול ועד יום-הכיפורים, הם ימי רצון. בין מנהגי ימים אלו שמנו הפוסקים, הוא מנהג אמירת מזמור "לדוד ה' אורי" בסיום תפלות שחרית ומנחה, עד מנחה של הושענא רבה שמרומזים בו מועדי תשרי. ויש המנמקים את התחלת המזמור כבר מתחילת חודש אלול, משום שבמזמור זה ישנם י"ג שמות ה', המרמזים על י"ג מידות הרחמים שמאירים החל מר"ח אלול. וכמה שיטות נאמרו אודות זמן אמירתו, ומנהגנו לאמרו בשחרית לפני אמירת "קווה" ובמנחה לפני "עלינו לשבח". אלא שכותב הרבי, שהמתפלל במקום שאומרים "לדוד ה'" לאחר "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר כך יאמר "לדוד ה'".
לעמוד השאלהיש לומר לכתחילה באשמורת הבוקר. אם לא הספיק אפשר להשלים גם במשך היום.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
כן, אומרים לדוד ה׳ - כמו כל מזמור תהילים שהוא חלק מהתפילה, שאין בעיה לאמרו בלילה. והרי מנהג אשכנז לאמרו אחרי ערבית.
לעמוד השאלהראוי לשמוע את התקיעות בימי אלול עם המניין - בציבור, על כן כדאי שלא לצאת מבית הכנסת עד גמר התקיעות שאחרי התפילה - ולא לסמוך על התקיעות שעתיד לתקוע לבני ביתו בבית.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד