שאלות ותשובות

ביצים אפשר, אין אוכלים מהמינים שנכנסים בחרוסת ובמרור.

כן. זה נחשב מצה עשירה שמותר לאכול לפני פסח.

במפיות יש חשש עמילן חיטה, לכן ראוי לקנות עם הכשר מהודר לפסח.

לק על הציפורניים - מן הדין מותר. נהגו להחמיר בדברים שעל הידיים (כיוון שנוגעים באוכל) שיהיה עם הכשר.

נכון לרכוש מוצץ חדש, כיוון שבא במגע עם אוכל במשך השנה.

אסרו חכמים לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום, שמחצות הוא זמן הקרבת קרבן פסח וכיוון שכל אדם שמקריב קרבן אותו היום הוא יום טוב עבורו, הרי שזמן הקרבת קרבן פסח הינו ים טוב עבור כלל ישראל ואסורים בעשיית מלאכה מדברי חכמים. איסור זה נותר בעינו אף לאחר החורבן. וכיוון שמצווה להסתפר בערב יו"ט כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן מצוה ליטול את ציפורניו לכבוד הרגל, לכן יש לעשות זאת לפני חצות היום, אולם מי ששכח להסתפר יכול להסתפר לאחר חצות רק על-ידי גוי. אך ליטול ציפורניו ולצחצח את הנעליים ניתן בדיעבד אף לאחר חצות.

יום שישי זה אינו ערב פסח, ולכן אפשר להסתפר כל היום ככל יום שישי.

כן יש לעשות היום בדיקת חמץ לאור הנר ובברכה.

אם האב הוא בכור, ויש לו בן בכור, במקרה זה, צריכה האם להתענות, כדי לפטור אותה מהתענית, יכולה לשמוע עבור בנה את ה'סיום' הנערך בבית הכנסת – באמצעות הטלפון. בנוסף לכך, יביא לה בעלה משהו מן המאכלים שחולקו בעת 'סעודת המצווה' בבית הכנסת. בכך תצא ידי חובתה. ובמקום צער, וכל שכן במעוברת ומניקה - לא תתענה.

אין צורך לעשות כלום. אתה אחראי רק על החמץ שלך.

בפסח רבים נמנעים (במידת האפשר) מלאכל אוכל תעשייתי מחשש שמא לא נזהרו היטב מחמץ. ולכן אין לאכול למחמירים בזה.

אסור להאכיל תינוק בדבר שאינו כשר לפסח.

שימוש חיצוני מותר מן הדין, ויש מחמירים שיהיה כשרות או לוודא ברכיבים שאינו מכיל חמץ.

אפשרי אך יש להיזהר שלא יגעו בכלי פסח, ויש לבשלם בכלי מיוחד שלהם.

יש שנהגו לא לאכול שום. אלו שאוכלים, אוכלים רק שום טרי.

יש הנמנעים מלומר מילת 'לחם' ו/או 'חמץ' בפסח. אך אין נמנעים מלהזכיר מילים אלו בתוך דברי תורה.

מנהג ישראל, שבחג הפסח נמצא כל אחד עם בני משפחתו בביתו הפרטי, וכן הורה למעשה כ"ק אד"ש, שכל אחד יהיה בביתו, ובפרט ראש המשפחה, בנוסף לכך העיר הרבי - שקשה להדר כראוי כאשר לא נמצאים בבית הפרטי. על פי דברי הרבי, עדיף להיות בבית הפרטי, מאשר להיות ב'בית מלון', מאחר וגם שם קשה להדר כמו בבית, אמנם במקרה שמחמת אילוצים או קשיים, שמירת חג הפסח ב'בית מלון' תהיה יותר מהודרת ממה שיצליח לעשות בביתו - יכול לצאת מביתו על מנת שיוכל לשמור שם כראוי את ההלכות וההידורים, או לחילופין במקרה שיש בכך צורך גדול.

אין חובה לקנות כשר לפסח.

ניתן להשתמש למצות גם מקמח שנטחן במכונה. וכן היה רוב השנים במצות שנאפו עבור כ"ק אד"ש, אמנם בשנים האחרונות התחילו לקחת קמח שנטחן ברחיים של יד.

מותר, אם אין בזה חשש חמץ.

רבים מהדרים שלא להשתמש בפסח, אלא רק בירקות שיש להם קליפה, ורק לאחר שמקלפים אותם, כמובן מלבד למרור וכורך בליל הסדר.

כן.

אכילת המצה בפסח שני היא מנהג, אמנם מצינו שכ"ק אדמו"ר מה"מ ביקש שיביאו לו לשם כך את המצות מערב פסח - וגם מסברה נראה שהזכר לאכילה, יהיה במצות שאותן אנו אוכלים בפסח, ולא במצות אחרות. מובן שאם אין דרך להשיג, הרי שיתכן שעדיף לפחות לעשות זכר למצות.

חמץ אסור לא רק באכילה אלא גם בהנאה, לכן אין להריח ממנו להנאה.

בחב"ד לא נוהגים להשתמש עם תבלינים (מלבד מלח) אבל אין בזה איסור מעיקר ההלכה.

אף על פי שבוטנים אינם קטניות, נמנעים מלאוכלם בפסח.

מנהג חב"ד שלא לאכול קינמון בפסח.

יש לאחסנם שם רק כשהם אטומים היטב עם כיסוי.

לפי דברי אדמו"ר הזקן קינואה נחשבת כקטניות לכל דבר, וממילא לא אוכלים קינואה בפסח.

לא.

אם נשמרה כראוי מחשש חמץ - מותר.

מן הדין מותר, אך רבים נוהגים לא להשתמש במגבות מטבח שהיו בשימוש במשך השנה, אלא מייחדים מגבות לשימוש בפסח.

א. אין אומרים תחנון. אך במנחה שלפניו אומרים. ובלילה שאחריו - ליל ט"ו יש מקום לומר שגם אין אומרים בו תחנון (בק"ש שעל המיטה) כי אכילת הפסח הייתה בלילה זה. ב. נוהגים לאכול מצה ביום י"ד. וראוי לאכול גם בליל ט"ו. ג. בפסח שני מרבים קצת בשמחה, כי קדוש היום. ד. בעזרת ה' כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו - יקריבו 'פסח שני' .

ראשית וזלין אינו מכיל חמץ, ונוסף על כך - כל חמץ שנפסל מאכילת כלב מותר לקיימו ולהנות כל סוגי הנאה. אולם חשוב לדעת, שבדברים שמגיעים לפה כמשחת שיניים או שפתון - אף שלא ראויים מאכילת כלב - נזהרים שלא להשתמש בהם בפסח באם יש בהם תערובת חמץ. ועל כן - באם יש חשש שיגיע לפה צריך כשרות מהודרת לפסח.

אין צורך, אלא אם כן משתמשים בזה לאוכל שאז מהדרים שיהיה הכשר.

גלולות רבות של תרופות וויטמינים עלולות להכיל עמילן המופק מרכיבי חמץ לשם גיבוש הגלולה. או תמציות העשויות מאלכוהול חמץ, או מוצרים ללא חמץ המיוצרים יחד עם מוצרי חמץ או מיוצרים בכלי חמץ ללא הכשרה לפסח. ולכן כשאין הדבר כרוך בטיפול חיוני של הצלת-חיים יש להימנע מנטילת תרופות שאינן כשרות לפסח. וגם במקרה שטעמה של התרופה מר כך שאין נהנים מעצם בליעתו היו שאסרו זאת, משום שגם במקרה שהחמץ אינו ראוי למאכל כלב מכל מקום אסור לאכלו בפסח משום שבכך מראה הוא שעבורו החמץ כן נחשב כאוכל. עם-זאת, פוסקים רבים התירו את השימוש בתרופות במצבים מסוימים, והורו כיצד יש להשתמש בהם באופן המותר. וכיוון ששאלת השימוש בתרופות עשויה לעתים להיות שאלה של פיקוח-נפש, הזהירו פוסקים רבים, שאין לאדם להורות לעצמו בתחום זה, מבלי להתייעץ תחלה עם רב מורה-הוראה אודות השימוש או ההימנעות מהם בפסח.

זמנה של סעודת משיח בארץ הקודש הוא ביום שישי, ערב שבת - שביעי של פסח. על פי הוראת כ''ק אד''ש נכון לערוך גם בשבת קודש אחרי תפילת מנחה, לקראת שקיעת החמה, התוועדות כהוספה והשלמה ל'סעודת משיח' ובאופן ד''כפלים לתושיה''.

ניתן לפתוח מעט ולנקות מסביב (אף שמדינא אין חיוב כיוון שאין חשש לחמץ שראוי לאכילה שם, אלא שישראל קדושים ומשתדלים להדר בזה), ולפחות בספרים שמשתמשים בהם הרבה. ואת ספרי הילדים צריך לנקות באופן יסודי או למכרם עם החמץ. כמו כן החל מפורים יש להקפיד במיוחד שלא לאכול חמץ ליד ספרים כי קשה לבדוק אותם. נוסף על כך נמנעים מלהניח את הספרים שהיו בשימוש במשך השנה על שלחן האכילה.

יש להתחיל לכתחילה את הסעודה לפני שעה עשירית, כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון אך אם לא התחיל יכול להתחיל גם יותר מאוחר. מפסיקים לאכול לפני השקיעה וניתן להמשיך בניגונים ואמירת מאמר, ורק אחר כך לברך ברכת המזון. בברכת המזון, מזכירים רק 'יעלה ויבא' של יום טוב ואין אומרים 'רצה'. במקום שיש מי שבקי בדיני 'פורס מפה ומקדש', ומעוניינים להמשיך ב'סעודת משיח' - ניתן להתחיל את הסעודה, גם בסמוך לשקיעת החמה, לעשות ''פורס מפה ומקדש'' ולהמשיך בסעודת משיח גם אחרי שקיעת החמה וצאת הכוכבים. בברכת המזון אומרים, את ההוספות של שבת ושל יום טוב.

את סדר קרבן פסח אומרים בזמן הקרבת הקרבן, ולכן גם כשחל ערב פסח בשבת אומרים זאת בשבת אחרי מנחה.

בקביעות שנה שערב פסח חל בשבת, אין מתענים תענית בכורים ביום שישי מפני כבוד השבת, אלא מקדימים את התענית ליום חמישי י"ב בניסן. ופשט המנהג, שבמקום להתענות משתתפים הבכורים בסיום מסכת עם סעודת מצווה, ובכך פוקעת התענית, ואף קטן שעתיד להגדיל בערב פסח שחל בשבת ישתתף בזה.

להגעיל אותו במים רותחים בכלי ראשון.

עדיף שיהיה כשר לפסח עם השגחה. אך כשאין עם השגחה יש לבדוק ברכיבים שאין אלכוהול, נבט חיטה, שיבולת שועל וויטמין E, וזה בסדר.

נזהרים שלא לדבר בעניינים שאינם קשורים לסעודה, מנטילת הידיים - עד אחרי אכילת הכורך. לכן אם צריכים לדבר על נושא שאינו קשור לסעודה, יש לעשות זאת לפני נטילת ידיים או אחרי סיום אכילת הכורך. רצוי להזכיר זאת לבני הבית, קודם שניגשים לנטילת ידיים.

אם אתה בודק אותם עם פנס (או ביום לאור השמש בחוץ) ודואג שלא יאכלו בהם יותר חמץ - זה בסדר גמור, ואין צורך לבדוק שוב.

ישנם מוצרי איפור המכילים רכיבי חמץ (אלכוהול, נבט חיטה, ויטמין E, שיבולת שועל ועוד). ולמרות ששיטת הייצור כיום של מוצרים אלו נעשית בצורה שהחמץ נפסל מאכילה לפני חג הפסח, ומשום כך בטל ממנו שם חמץ. אולם ישנו צד להחמיר גם במצבים האמורים, שכן איסור החמץ הינו גם 'איסור הנאה', על כן יש שהחמירו לקנות רק מוצרי איפור הכשרים לפסח, או שאין בהם רכיבים המכילים חמץ.

כיון שחוששים שמא במי פירות מעורב טיפת מים.

אין בעיה, נזהרים רק מאכילת מצה שרויה.

אם אדם לא יכול לאכול מצה רגילה מבחינה רפואית. שיטבול את המצה במים לזמן קצר, ויאכל את השיעור המינימלי.

המוצא חמץ בחול המועד יוציאנו וישרפנו. מצאו ביום טוב או בשבת חול המועד, שאז אסור לטלטל את החמץ משום מוקצה, יכסה את החמץ בכלי עד מוצאי יום טוב או מוצאי שבת, ויזהר שאף אחד לא יגע בזה, ומאד צריך להיזהר שהילדים הקטנים לא יתעסקו בחמץ זה, ובמוצאי שבת או החג ישרפנו. אם היה בחמץ שיעור של כזית ויותר, יברך בתחילה על ביעור חמץ, ויש אומרים שכיום אשר כל החמץ נמכר לגוי, אסור לברך - ואם מברך הרי זו ברכה לבטלה.