שאלות ותשובות

כן, אפשר לנקות את התשלום למטפלת מסכום הרווח.

כן, זה נחשב כמשכורת לכל דבר.

לא צריך.

הוצאות של בגדים ייחשבו כהוצאה, רק אם אלו בגדים מיוחדים הנדרשים לעבודה זו.

אם נתן צדקה לאדם ונמצא רמאי, יש מחלוקת הראשונים אם קיים מצות צדקה. היד רמה סובר שלא יצא, משא"כ רבינו יונה סובר שכן יצא. וראה בגליוני הש"ס שהסתפק בשיטת היראים ונוטה לומר שכן יצא. וראה בכלי חמדה הסבר לשיטת הסוברים דלא יצא והוא משום דמצות צדקה הוי בעיקר המעשה דקבלת העני ולא נתינת וכוונת הנותן. וא"כ אפשר לומר דלגבי מעשר דהוי יותר מצד חיוב הנותן ולא מציאת העני, כדמוכח מכמה מקומות אולי יש לומר דלכל הדיעות יצא ידי חובת מעשר.

נאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך". ומהמילים "את כל" למדו חכמים, שחיוב הפרשת מעשר הוא מכל סוגי הרווחים. ודנו הפוסקים אודות מתנות ושוברים שווי-כסף, האם חל עליהם חיוב מעשר. יש שכתבו שאם משתמש במתנה כמות שהיא, אינו חייב להפריש את הערך הכספי של מעשר ממנה. ויש שסברו שמכל מתנה יפריש שווי מעשר. כמו-כן דנו הפוסקים לגבי אדם הנצרך לקבל מענק ממגבית צדקה, האם חייב הוא במעשר; יש שכתבו שהוא חייב במעשר בדומה לחיוב מעשר בתבואה, אולם יש שכתבו שאינו חייב, כיוון ש"פרנסת עצמו קודמת לכל אדם", ואם בכל-זאת רוצה להפריש, ראוי שייתן את המעשר לקופה ממנה קיבל את הכסף.

צריך לתת מעשרות מכל הרווחים לאחר ניכוי הוצאות הקשורות ישירות לעבודה (לא הוצאות מחיה כלליות).

עיקר דין מעשר כספים התבאר במסכת תענית, שם דרשו חז"ל: "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר". ובתוספות הביאו את דברי הספרי שדין הפרשת מעשר לא נאמר רק בתבואה, אלא שכל הכנסה חייבת במעשר: "ריבית [מגוי] ופרקמטיא [מסחר], וכל שאר רווחים". וכן דעת רבנו יונה (הובאו דבריו בפתחי תשובה) שהחיוב הוא גם במתנות וזה לשונו: "או בכל ענין שיהיה, הן כסף הן שוה זהב – מן הכל יפריש מעשר". אכן יש שהחמירו לתת מעשר גם על מתנות דהיינו על דברים שאינם כסף אלא שווה כסף שקבלו, אך אין המנהג כן. לגבי שאלתך אם הנך זקוק לכך והמנהג אצלכם שתשלום הוצאות האירוע נעשית מתוך המתנות, וסומכים על המתנות כדי לכסות את ההוצאות, אפשר לנכות את הוצאות האירוע עצמו מן הסכום, וזאת משום שאפשר לראות את המתנות כתשלום הוצאות הישירות של האירוע, אך כמובן שהמחמיר בכך תבוא עליו ברכה.

חכמים אסרו להפריש מעשר בהמה אחר חורבן בית המקדש, מחשש שמא יאכלו את בהמת המעשר ויבואו לאיסור כרת.

יש לעשר, ללא ברכה.

מעקיר הדין יש להפריש מהפרי עצמו, אך אם נסחט או שעשו רכז ולא הפרישו קודם, ניתן לעשר כעת.

מותר לקנות רק עבור ילדים גדולים שכבר אין דרך העולם לתת להם את כל המצטרך להם, רבים מפוסקי זמננו כתבו שזה עד החתונה, אבל לצערנו לפעמים זה מצוי כבר בגיל ישיבה גדולה.

מה שההורים נותנים נחשב להם למעשר, ולך אין חובה לעשר כספים אלו אבל אם תתן מהם מעשר יהיה לך ברכה.

אם זה כדי לזכות את הרבים, אפשר. אם לצורך אישי, לא.

אם אכן זקוקין לכך, אפשר לתת להם ואדרבה הם קודמים לשאר התרומות שתורמים.

לא. כספי מעשרות מיועדים לשימוש לצורכי מצווה וצדקה.

מותר כיון שזה מסייע ללימוד תורה.

לא, כספי מעשר נועדו לצדקה (ונער הבר מצוה לא מוגדר כנזקק לצדקה)

אם הם במצב של נזקקים, אפשר.

כן.

יש היתר, עדיף לתת לצדקה כפשוטה.

רק אם הם במצב שצריכים כספי מעשר.

לא. קניית ארון ספרים ביתי אינו בגדר צדקה, ואין להשתמש לכך בכספי מעשר.

אם זה לא תשלום חובה, אלא תוספת רשות שהורה או גננת רוצה לקנות עבור גן תורני, ניתן לקנות מכספי מעשר.

אם מדובר בבחור שאינו בנך אז מותר. אם זה בנך ראוי שלא. ולגבי אח - מותר, ואם הוא זקוק לכך זוהי מצווה גדולה וקודם לשאר צדקות.

מותר, כיון שמטרת כספי מעשר הם לעשות איתם צדקה לצרכי הרבים.

לעצמו לא. לממן לימודי הוראה לאברך אחר זה בגדר צדקה ומותר.

דנו בדבר הפוסקים, במקום הצורך ניתן להקל, אך לכתחילה ראוי שלא להסתמך על היתר זה.

מותר, ומצווה גדולה.

בדרך כלל גם מי שמזיק בלי כוונה חייב לשלם, ולכן אי אפשר לשלם את זה מכספי מעשרות, כי זה חוב המוטל עליך.

הפוסקים מחמירים שלא ניתן לשלם תשלומי חובה לבית ספר מכספי מעשר.

נכון שלא. אם מצבכם דחוק ובלי זה לא תרשמו לצבאות ה' מותר.

נכון שלא לשלם מכספי מעשר, במקום צורך ניתן לשלם מכספי מעשר ולכתחילה נכון לשלם רק חלק מהתשלום מכספי המעשר, אך לא את הכל.

לא, כספי מעשר הם רק לצדקה.

אמרו חכמים: "כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין", וביארו הפוסקים, שדבר שהאדם מחויב בו, אסור לו לרכשו מכספי מעשרות. ודנו הפוסקים לגבי רכישת ספרי קודש מכספי מעשרות. וכתבו שאם מניח את הספרים בביתו או במקום המיוחד לו בבית המדרש אין לקנותם מכספי מעשר. גם אם מציין שהספרים נרכשו לזיכוי הרבים, כיוון שהסיכוי שיבואו לביתו להשאיל ממנו ספרים הוא קלוש ובפרט כיום שהספרים מצויים. אך אם יפקיד אותם בבית כנסת או בספריית בית המדרש וירשום עליהם שנקנו מכספי מעשר, ושהם מותרים בשימוש לכל – הדבר מותר, וכתבו הפוסקים שיש בכך אף מצווה.

אם החובות מסודרים כמו משכנתא וכדומה חייב במעשר, אך אם הוא טורח ומחזר כל היום אחר הגמחי"ם וכיו"ב פטור ממעשר.

מצוה להקדים קרובים במעשרות. להורים, ראוי לעזור בלי להזדקק למעשר.

אין לקנות תמונות של צדיקים לשימוש ביתי מכספי מעשר.

אין לעשות זאת, כיון שאין להשתמש בכספי מעשרות אלא למצוות שאיננו מחוייבים בהם ולולא השימוש בכספי המעשרות לא היינו עושים אותן.

בהחלט, ויש להקדים לתת לה לפני אנשים אחרים.

בצדקה הדין שקרובי משפחה קודמים לכל אדם. אם כן, בוודאי שניתן ואף כדאי לתת כספי מעשרות להורים כשהם צריכים.

ראוי שיפריש לפחות באופן חלקי מעט מהסכום כפי יכולתו ואת השאר ירשום וכשירחיב לו הקב''ה יתן.

כשמסיים עם החובות, יתן על הרווחים.

אם נתנו למטרה ספציפית לא צריך. וכך גם אם נתנו לעזרה כשמצבכם דורש זאת.

כן.

לא חייבים להפריש מעשר מהדמי כיס.

עצמאי בעל עסק שהקרן שהכניס לעסק היא מכסף שכבר מעושר או הלוואות - יפריש מעשר בסוף השנה כאשר עושה חישוב כללי של ההוצאות והכנסות ויתן מעשר מהרווח הנקי שנשאר אחר ניכוי כל ההוצאות הקשורות ישירות לעסק (החזרי הלוואות, מיסים, תשלומים לספקים לעובדים וכו').

לא חייב.

אם יש ספק לעשר שוב.

מורידים הוצאות שנגרמו ישירות מחמת העבודה כגון הוצאות על נסיעה לעבודה, מטפלת לתינוק קטן שאלמלא העבודה היו נשארים בבית.