איסור טעימה קודם הבדלה

טעם איסור האכילה קודם הבדלה

נאמר: "זכור את יום השבת לקדשו"[1], וביארו חכמים שיש לקדש את השבת בכניסתו ויש אומרים אף  ביציאתו, בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה; מצוות הקידוש לדברי הכל הינה מן התורה, ולדעת כמה מן הראשונים אף ההבדלה הינה מן התורה. ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס יין בין בכניסתו בין ביציאתו[2]. ואמרו חכמים: "כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים . . ראוין להוראה, דכתיב[3]: 'להבדיל ולהורות'"[4].

ואסרו חכמים לאכול שום דבר או לשתות במוצאי שבת, עד שיבדיל על הכוס, אף על פי שכבר הבדיל בתפילה. ואפילו לטעום מעט – אסור, כיוון שעיקר מצוות הבדלה הוא דווקא בתחילת זמנה סמוך לצאת השבת, לכן אסרו חכמים אפילו טעימה כלשהי משהגיע זמנה – בכדי שיקיימה בזמנה העיקרי. ולגבי שתיית מים קודם הבדלה, אף שמעיקר הדין מותרת – מנהגנו שלא לשתות אפילו מים קודם הבדלה[5].

שכח והתחיל באכילה קודם הבדלה

איסור הטעימה קודם ההבדלה מתחיל משיגיע זמן בין השמשות (אחר שקיעת החמה), כיוון שהוא ספק לילה. ואפילו אם התחיל לאכול או לשתות מבעוד יום (כשלא אכל פת בסעודה זו) – צריך להפסיק כשמגיע זמן האיסור. אבל אם אכל פת בסעודה זו שהחל מבעוד יום – אינו צריך להפסיק בהגיע זמן ההבדלה, אלא רשאי הוא להמשיך בסעודתו כמה שירצה אפילו לתוך הלילה[6], כיוון שהתחיל בהיתר[7].

מי ששכח והתחיל לאכול בזמן האיסור – צריך להפסיק מיד כשנזכר. ואם נטל ידיו לסעודה קודם שהבדיל, ונזכר לפני ברכת "המוציא" – יבדיל על הכוס בין נטילת ידיים ל"המוציא". אך אם נזכר לאחר שבירך המוציא, לפני שטעם פרוסת המוציא – יטעם ממנה מיד ואחד כך יבדיל, שהרי אם יבדיל מתחילה תהא ברכת המוציא לבטלה, כיוון שיצטרך לשוב ולברך המוציא מחמת ההפסק הרב בין הברכה לטעימה, ולכן יטעם מיד מן הפת ויבדיל[8].

שכח אתה חוננתנו וטעם קודם הבדלה על הכוס

מי ששכח לומר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית של מוצאי שבת ויו"ט, וטעם קודם שיבדיל על הכוס (או אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"), עליו לחזור ולהתפלל תפלת ערבית, כיוון שבמקרה זה אינו יוצא בהבדלה שעל הכוס לבדה, (משום שכשטעם לפניה ינהג שלא כהוגן בהבדלה). והוא הדין אם עשה מלאכה לפני שהבדיל על הכוס (או אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"), עליו לחזור ולהתפלל שוב ערבית ולהבדיל בתפילה (ויכוון שאם אינו חייב להתפלל שוב תפילתו תהיה כנדבה)[9].

[1] שמות כ, ח.

[2] ברכות לג, א. פסחים קו, א. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרע"א ס"א, סרצ"ו סי"ט וסרצ"ד ס"א-ב.

[3] ויקרא י, י.

[4] שבועות יח, ב.

[5] שו"ע אדה"ז או"ח סרע"א ס"ט וסרצ"ט ס"א. ספר המנהגים-חב"ד ע' 35.

[6] שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ב.

[7] וסעודת שבת שהסתיימה לאחר השקיעה ומברכים ברכת המזון על הכוס, אם אינו רגיל לברך ברכת המזון על הכוס לא ישתה ממנה אלא ימתין ויבדיל על אותה הכוס (ראה שו"ע אדה"ז סרצ"ט ס"ו). ולגבי סעודת שבע ברכות שנמשכה וברכת המזון היא לאחר השקיעה, נחלקו האחרונים האם אפשר לשתות מהכוס של ברכת המזון לפני ההבדלה, אלא שלמעשה נוהגים לשמור את הכוס ולשתותה לאחר הבדלה, וכ"ה מנהג הרבי. (וע"ע קצור הלכות משו"ע אדה"ז ע' קיח. "נטעי גבריאל" נישואין פרק פק"ו ואילך. תנאים, ווארט אירוסין ונישואין (להרשד"ב שיחי' לוין) סכ"ט).

[8] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קסו, סקע"ד ס"ה וסרצ"ט ס"ב. וראה קיצור הלכות משו"ע אדה"ז סרצ"ט הע' 6.

[9] שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ד ס"ג וס"ו; קצוה"ש סצ"ג בדה"ש סק"ח. יש להדגיש שאם עשה הבדלה על הכוס, טרם שהתפלל ערבית, צריך להזכיר אתה חוננתנו.