אכילת מאכלי חלב בחג השבועות

מהם הטעמים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות?

איסור אכילת בשר בחלב קשור במיוחד לחגים, שכן איסור זה נאמר בתורה בפרשת המועדות, מפני שברגל היו רגילים לאכול בהמות רבות, לכן הזהירה התורה דווקא במקום בו הדבר שכיח ביותר. אולם לחג השבועות יש זיקה מיוחדת לאיסור אכילת בשר בחלב. שכן, מנהג קדום קיים בתפוצות ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, והרבה טעמים נאמרו בזה^[1]. בין הטעמים למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות, העוסק בשבחם של ישראל – בכדי להדגיש שבני ישראל שומרים על ההפרדה שבין חלב לבשר, ולכן ניתנה התורה לבני ישראל דוקא, ולא למלאכי השרת^[2] שלא הקפידו על אכילת בשר וחלב, כפי שמצינו בתורה^[3] בנוגע למלאכים שבאו אל אברהם עליהם נאמר "ויקח חמאה וחלב ובן בקר . . ויאכלו"^[4].

יחד עם קיום מנהג זה יש לזכור כי ישנו חיוב לאכול בשר בחג^[5], שכן אמרו חכמים: "אין שמחה אלא בבשר", ונפסק להלכה שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים, עדיין יש מצווה גם כיום באכילת בשר^[6], נוסף על המנהג לאכול מאכלי חלב. ולמעשה, נהוג שאת מאכלי החלב אוכלים בסעודת היום של חג השבועות לאחר הקידוש, לאחר סיום אכילת מאכלי החלב מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה, רוחצים את הידיים היטב על מנת להסיר את מה שנדבק בידיים ממאכלי החלב, מחליפים מפה^[7], ואוכלים סעודת יום טוב בשרית^[8].

כמה שעות ממתינים לפני אכילת הסעודה הבשרית?

מעיקר הדין האוכל מוצרי חלב רכים, מותר לו לאכול בשר לאחר שניקה את ידיו, קינח פיו והדיחו. אלא שלמעשה על פי הזוהר נוהגים אנו להמתין ביניהם שעה. וכשאוכלים גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מעיקר הדין יש צורך להמתין אחריה שש שעות. למעשה, רוב הגבינות המוקשות שהמשווקות בימינו כולל (גבינה-צהובה) אינם בגדר ההלכתי של גבינה קשה, חוץ מגבינת פרמזן וגבינת קצ׳קבל וכדומה. ובנוגע לגבינה צהובה יש שהחמירו בהמתנת 6 שעות לאחריה^[9].

^[1] כלבו סנ"ב (ושם "דבש וחלב"; וראה שה"ש ד, יא דב"ר ז, ג שהתורה נמשלה לדבש וחלב); שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סט"ז (ושם "ומנהג אבותינו תורה היא").

^[2] אף שטענו "חמדה גנוזה … אתה מבקש ליתנה לבשר ודם … תנה הודך על השמים" שבת פח, ב.

^[3] בראשית יח, ח.

^[4] התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1579. בהזדמנויות שונות הביא הרבי כמה מן הטעמים על מנהג מאכלי חלב בחג השבועות. ביניהם  הזכיר הרבי שהוא מפני שבנתינת התורה הצטוו ישראל על השחיטה, וכיוון שבשבת ניתנה התורה ואין שוחטים בשבת, הוכרחו לאכול מאכלי חלב (לקו"ש חל"ג ע' 231). טעם דומה הזכיר הרבי בהזדמנות אחרת, והוא משום שכשקיבלו ישראל את התורה ממילא נאסרו כל המאכלים והכלים שלהם, ולא יכלו לשחוט ולהכשיר הכלים ביום מתן תורה כיוון שהיה זה בשבת, וזכר לזה אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות (לקו"ש חי"ח ע' 365; (אבל ראה לקו"ש ח"ח ע' 58 ואכ"מ)).

^[5] שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סט"ז.

^[6] פסחים קה, ב; טוש"ע ונ"כ או"ח סתקכ"ט ושו"ע אדה"ז שם ס"ז.

^[7] ש"ך יו"ד סי' פט ס"ק טז; פמ"ג שפתי־דעת שם סק"ז. וראה של"ה (מסכת שבועות קפ, ב). ליתר הרחבה ראה ספר הלכה למעשה חג השבועות (בהוצאת מכון הלכה חב"ד) ע' 112.

^[8] ראה מעשה מלך ה'תשע"ג ע' 225 ובהערות שם.

^[9] ש"ך יו"ד סי' פט ס"ק טז; פמ"ג שפ"ד שם סקט"ז; ספר הכשרות פ"י, מט־נ ובהערות שם.