ברכת על בדיקת הריאה

דנו הפוסקים מדוע אין מברכים על בדיקת הריאה, כפי שמביא ה'כנסת הגדולה' [הגהות טור יורה דעה סימן כט אות ג] דבהגהות הלכות בדיקה דמהר"י וייל כתב כי 'אין מברכין על הבדיקה דחיישינן שמא ימצא טריפה ויעשה ברכה לבטלה'. אך הכנה"ג עצמו כתב על כך שטעם חלוש הוא דלא יברך עד שיבדוק ואחר שיבדוק וימצא כשרה יברך, 'דכל שא"י לברך קודם עשיית המצוה יברך אחר עשייתה כטבילת גר וכיוצא בו'. לכן הכנה"ג מביא ב' טעמים למה אין מברכים: א. משום דבדיקה סעיף מחלקי השחיטה היא דהשחיטה לאכול כשימצא כשרה, וכיון שבירך על השחיטה אין צריך לברך על הבדיקה – וכ"מ בבדיקות כ"י. [ועפ"ז צע"ק כיצד עושים זאת ב' אנשים שונים ואכמ"ל]. ב. עוד טעם מפני שהיא מצות לא תעשה ואין מברכין על הלאוין.
אך החיד"א [מחזיק ברכה יורה דעה סימן לט ס"ק ב] תמה על עצם השאלה שהרי מאי קס"ד שיש לברך 'דמה מצוה זו והיכן נצטוינו על הבדיקה'? בפרט לדעת הרמב"ן בהשגותיו להרמב"ם בספר המצוות שסור שאין מצות עשה לבדוק בסימני בהמה ועוף ודגים וחגבים, אלא אף לדעת הרמב"ם שכן מנה מצות בדיקה. היינו רק בדיקה להבדיל בין הטהור לאינו טהור כסימן מפריס פרסה ושוסע שסע וכיוצא אבל בדיקת הריאה לא עלה על לב שצריך לבדוק מן התורה דמדאורייתא כשם שאין בודקים שאר טרפיות כן הריאה א"כ מה מקום לברכה זו. ולענין בדיקת הריאה הרי דעת הרמב"ם שאין זה כלל חובה אלא רק מנהג בלבד.
והגם דלדעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן ושאר כנותהן מדרבנן אצריכו לבודקה מפני שהיא עלולה בסרכות מ"מ אין זו מ"ע דרבנן שנברך עליה כשאר מצות דרבנן כי זו גזרה היא מדרבנן שלא לפגוע באיסור טריפה ואין כאן מצוה לא מדאורייתא ולא מדרבנן.
אמנם החיד"א מביא שכבר בספר הרוקח [הלכות ברכות סימן שסו] מבאר מדוע אין מברכים "על בדיקת טריפה אין צריך לברך כי נשחטה בחזקת היתר עומדת אבל בהמה בחיי' אסור' צריך לברך על השחיטה".
ומ"ש עוד הרב כנה"ג שם שהיא מצות לא תעשה ואין מברכין על הלאוין ע"ש משם בדיקות כ"י אין הלשון מתוקן אבל נראה דכונתו שאם ימצא טריפה ופורש מלאכלו מקיים לאו והבדיקה היא שלא לפגוע בלאו ומ"ש עוד שם דאע"ג דמברכים על העריות וכו' אתה תחזה במקובצת פ"ק דכתובות והרשב"א בתשובה ח"ג סי' רפ"ג ומשם באר"ה ומצאתי בספר הרוקח סי' שס"ו שכתב ועל בדיקת טריפה א"צ לברך כי נשחטה בחזקת התר עומדת וק"ק על הכנה"ג שלא הביאו.