דיבור ולימוד בזמן קריאת התורה

דיבור ולימוד בזמן קריאת התורה
בגמרא נאמר שמשעה שנפתח ספר התורה כדי לקרוא בו, אסור לקהל לדבר זה עם זה אפילו בדבר הלכה, מפני הכבוד שצריך כל אחד לבטא כלפי הקריאה בתורה. המקור לאיסור זה הינו מתיאור קריאת התורה המובאת בנביא: "ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם.. וכפתחו עמדו כל העם" מסבירים המפרשים שהם הפסיקו את כל עסקיהם ועמדו בשקט והקשיבו.
מהסיבות לאיסור דיבור ואף לימוד בעת קריאת התורה:
1.כי מבזה את שמו יתברך על ידי שמדבר בעת הקריאה.
2.על ידי שאחד קורא וכולם שותקים ממילא כולם מקשיבים. אבל אם יש מישהו נוסף שמדבר אין הבעל קורא נשמע היטב (כפי הכלל: '2 קולות לא נשמעים') ולכן המדבר/ הלומד/ הקורא בקול עם הבעל קורא הרי הוא מזלזל בכבוד התורה ואף מבזה אותה עד כדי כך שבזהר הובא שעל זה נאמר בפסוק: "ולא שמעו בקולי" – בקול הקריאה בתורה [על פי ההלכה יש לעולה לקרוא בקול הנמוך אפילו מתפילת שמונה-עשרה (או באותו הטון)].
3.על פי הקבלה בכל קריאת התורה יש מעין מתן תורה ולכן יש לעמוד בשתיקה וללא דיבור, אף לא בלימוד, כפי שעומדים לפני הר סיני.
ביום חמישי ב' בסיון תרנ"ו הרבי הרש"ב כתב מאמר חריף אודות הדיבור בזמן קריאת התורה, הרבי מסר מאמר זה להעתקה ביום ראשון ערב שבועות ותלו את המאמר בבית המדרש באותו הבוקר. המודעה עשתה רושם גדול וכבר באותו ערב חג נעשו מזה עשרות עותקים בשביל האורחים (-הרבנים וכו') שהגיעו לחג. ביום השני של החג בעת הסעודה אמר החסיד ר' גרשון דוב מפאהאר ע"ה לרבי הרש"ב שהחסידים מחזיקים טובה לרבי על ההתעוררות בשמיעת קריאת התורה כדין. הרבי הרש"ב ענה: "החזקת טובה.. הוא הפועל ממש. ברור הדבר, אשר השומע קריאת התורה כהלכתה הנה מלבד זאת אשר מקיים מצוות ה', הנה עצם עניין הכבוד שמכבד את התורה, על ידי זה התורה מעוררת רחמים עליו ועל אנשי ביתו ברוחניות וגשמיות".
פעם בשבת מסוימת [בערך בשנת תש"ה-ו] נכנס הרבי, עמד ליד שולחן הקריאה והכריז: הנני בא כעת מחותני [הרבי הריי"צ] והוא ביקש למסור: "אבי [הרבי הרש"ב] היה אצלי ושאל אותי: היתכן שאצלך בבית המדרש ידברו בעת קריאת התורה?
במכתב אחר כותב הרבי: "אודות השיחה בעת קריאת התורה, לפלא שצריך לשאול בכגון זה מעבר לים. ומובן שפלא עוד יותר גדול מה שיש מזלזלים בזה ומביאים ראיות משונות, לאחרי שידועים דברי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.. ברור הדבר אשר השומע קריאת התורה כהלכתה, הנה מלבד זאת אשר מקיים מצות השם, הנה עצם ענין הכבוד שמכבד את התורה על ידי זה התורה מעוררת רחמים עליו ועל אנשי ביתו ברוחניות ובגשמיות.. ופתח הדברים שם יזהרו על נפשם שלא לדבר ולשוח בעת קריאת התורה".