דיני ומנהגי ליל תשעה באב

הנהגות אבל בבית הכנסת
לפני תפלת ערבית של תשעה באב, נוהגים להחשיך את בית הכנסת בליל תשעה באב , ולמדו זאת מן האמור: "במחשכים הושיבני". כמו כן מרומז הדבר בדברי הקב"ה למלאכי השרת בשעת חורבן הבית: "מלך בשר ודם כשהוא אבל מהו עושה? אמרו לו: מכבה את הפנסים שלו. אמר להם: אני אעשה כן, שנאמר : "שמש וירח קדרו"". כמו כן לפני תפילת ערבית מסירים את הפרוכת מלפני ארון הקודש, כפי שנאמר: "עשה ה' אשר זמם בִּצַּע אמרתו" ופירשו חז"ל שכשם שמלך באבלו קורע – "בצע" – את בגדי מלכותו אמר ה' "כך אני עושה" , וכעין זה אנו מסירים את הפרוכת המפארת את ההיכל.
קריאת מגילת איכה
בליל תשעה באב קוראים בציבור את מגילת "איכה" לאחר קדיש "תתקבל" של תפילת ערבית. את המגילה קוראים מתוך החומש ואין נוהגים לכותבה על קלף, מפני שואנו מחכים ומצפים בכל יום שיהפוך לנו יום זה לששון ולשמחה ולמועד, כך שהקריאה במגילת איכה בתשעה באב היא זמנית בלבד ולכן אין לכותבה על הקלף המסמל קביעות כמגילת אסתר. קריאת המגילה היא בקול נמוך דרך בכי כאבלים , ובכל קטע "איכה" מגביהה שליח הציבור את קולו. וכשמגיע החזן לפסוק "השיבנו" אומרים אותו הקהל בקול רם כדרך תפלה ואח"כ מסיים החזן פסוק "כי אם מאוס מאסתנו" , וחוזרים הקהל ואמרים בשנית את הפסוק "השיבנו" וכן החזן.
סיום תפלת ערבית
לאחר קריאת איכה אומרים קינות ולאחריהם אומרים "ואתה קדוש" , ואחר כך אומרים קדיש שלם ללא "תתקבל". ומסיימים התפלה ב"עלינו" ק"י ומשניות הנלמדות קודם קדיש דרבנן (בתום התפלה) לאבל וליארצייט בתשעה באב (עד חצות היום), בפרקי תענית ומועד-קטן.