דיני קריאת שמע

קריאת שמע בישיבה

על מצוות קריאת שמע נאמר שיש לקראתה: "בשכבך ובקומך"^[1], ופרשו חכמים שב"ובקומך" הכוונה היא לזמן קריאתה – בזמן קימה ולא שיש לקרוא את פרשיות קריאת־שמע של שחרית בעמידה^[2]. וכתבו הפוסקים שה"מחמיר" על עצמו ונעמד במיוחד לצורך קריאת שמע בעמידה, הרי הוא עובר על דברי חכמים, שכן זה שהתירו לקרוא קריאת שמע בישיבה, אינו בכדי להקל, אלא משום שלא ראו חכמים מעלה כלל, בקריאת שמע בעמידה^[3]. ועל פי פנימיות העניינים יש עניין דווקא שיקרא קריאת שמע וברכותיה כשהוא מיושב^[4].

מי שאינו מתכוון לעמידה בקריאת שמע אלא עומד מחמת סיבה אחרת, וניכר הדבר שאינו נעמד במיוחד לפני שמגיע לקריאת שמע, אלא היה עומד כבר לפני זה והגיע לקריאת שמע, ורק שנותר לעמוד, מותר לו להמשיך לעמוד, בגלל שאינו מתכוון לצורך עמידה ולכן אינו נחשב כעובר על דברי חכמים^[5]. ומי שישב קודם קריאת שמע ומעוניין מסיבה כלשהי לקום, יכוון את עצמו שלא יעמוד ממש בסמוך לקריאת שמע אלא עוד קודם לכן בברכת אהבת עולם. עם זאת, כאשר מתעורר צורך מיידי לעמוד, ניתן להקל להיעמד גם בסמוך לקריאת שמע, ולכן מי שחש שהוא עייף ומתנמנם, או שמטבעו הוא חסר מנוחה ותמיד קם ויושב וחוזר וקם, מותר לו לעמוד⁵.

קריאת ק"ש בהליכה או נסיעה

אף על פי שמותר לקרוא קריאת שמע תוך כדי הליכה, מכל מקום בשעת אמירת פסוק ראשון של קריאת שמע (וברוך־שם כבוד־מלכותו) צריך לקרוא בעמידה או בישיבה, ולא תוך כדי הליכה. ואחר כך אם רוצה להמשיך את הליכתו רשאי לעשות כן. ובדיעבד אפילו אם קרא פסוק ראשון של קריאת שמע כשהוא מהלך וכיוון ליבו לפירוש המילים יצא ידי חובה. אך לכתחילה יש להקפיד גם בבית ובבית הכנסת שלא לקרוא קריאת שמע בהליכה^[6], ובכלל ידוע שלא הייתה נוחה דעתם הק' של רבותינו־נשיאינו מכך שמסתובבים אנה־ואנה במשך התפלה^[7].

הנוסע ברכב וחושש שעד שיגיע למחוז חפצו יעבור זמן קריאת שמע, אם הוא נהג הרכב, עליו לעצור את רכבו ויקרא קריאת שמע, ובשעת הדחק יעצור לפחות בעת אמירת פסוק ראשון (וברוך־שם כבוד־מלכותו לעולם ועד), אולם אם הוא רק נוסע בכלי רכב ואינו נהג הרכב, יכול לקרוא אפילו את פסוק ראשון של קריאת שמע תוך כדי נסיעה, ובלבד שישיבתם נוחה ובטוחה ויוכלו להתרכז כראוי בעת קריאת שמע^[8].

אופן אמירת ק"ש שעל המיטה

כתבו פוסקים רבים שמן הדין מותר לקרוא את קריאת שמע שעל המטה אפילו בשכיבה על הצד, כמובן תוך הקפדה וזהירות לאמרה בכוונה. עם זאת פשט המנהג שקוראים קריאת שמע שעל המיטה בעמידה, או לכל הפחות בישיבה אך לא בשכיבה, ובכל אופן גם הקוראים קריאת שמע שעל המיטה בישיבה יעמדו בעת הוידוי^[9].

^[1] דברים ו, ז.

^[2] ברכות י, ב.

^[3] שו"ע אדה"ז או"ח סס"ג ס"א־ב. פסק"ת שם אות ב.

^[4] ראה לקו"ת פ' במדבר (יז, ד): "ממושבותיכם בחי' ישיבה, היא בחי' ק"ש, כי תפלה בעמידה וק"ש בישיבה בעולם הבריאה, ששם הוא היחוד שבק"ש יחודא עלאה או"א, שא"א לנו להשיגו באצי'".

^[5] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סס"ג ס"ג. פסק"ת שם אות ב.

^[6] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סס"ג ס"ד. מ"ב סס"ג סקי"א. פסק"ת שם אות ג.

^[7] וראה אג"ק כ"ק אדה"ז (קה"ת ה'תש"מ) ע' יא וע' קד. וראה התקשרות גל' תתסו ע' 15 (שלא להסתובב בתפלה).

^[8] שו"ע אדה"ז או"ח סס"ג ס"ד. פסק"ת שם אות ג, (וראה שם שיש שהוסיפו שיעצור בכל פרשה ראשונה, אבל לכאורה מאדה"ז לא משמע כן).

^[9] מג"א סרל"ט סק"ה. בה"ט שם סק"ד. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"ז ס"ז (לעניין הוידוי). פסק"ת סרל"ט אות ו.