האם ימשיכו לכתוב את התורה בגאולה?

מאז מתן תורה ועד רבינו הקדוש, היו מעלים על הכתב אך ורק את התנ"ך – 'התורה שבכתב'. הלכות וחידושי תורה נוספים היו מועברים רק בעל פה. הסיבה לכך היא משום שנאמר: "על פי הדברים האלה כרתי עמך ברית". מכך לומדת הגמרא, שחלקי תורה שניתנו בעל פה חייבים להימסר בעל פה בלבד. אולם, מי שהיה חושש שמא ישכח ממנו מה שלמד, רשאי היה לרשום לעצמו 'מגילת סתרים' על מנת שיוכל ללמוד מה שקיבל מרבותיו. רבינו הקדוש היה הראשון שרשם את המשניות משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", והתיר לרשום את התורה שבכתב, על מנת שלא תשכח.

לפי זה, כשתבוא הגאולה ותתבטל הטומאה והשכחה מהעולם, לא יצטרכו לכאורה לכתוב את התורה שבעל פה ושוב יחול איסור זה. יתרה מזו, אפילו מגילת סתרים יהיה אסור לכתוב, היות ולא תהיה שכחה. יש מקום אם כן לדון, האם האיסור יהיה רק להדפיס דברים חדשים, או אפילו אסור יהיה להדפיס את הספרים שכבר נדפסו בהיתר.

באחת ההזדמנויות אמר הרבי, שאף שלא יהיה צורך בכתיבה היות ולא ישכחו כלל, וגם למטרות הפצה לא יצטרכו לכאורה להדפיס, כיון שמשיח ילמד תורה לכל העולם, מכל מקום תהיה מעלה בכתיבה. זאת, כדי ש'יתווסף יותר בהבנת העניינים'. ממילא יכתבו גם את התורה החדשה שתתגלה בגאולה. גם הרמב"ם שמביא את כל ההלכות, כולל הנהוגות בימות המשיח, לא הביא בספרו כלל את הדין שאסור לכתוב תורה שבעל הפה. יש המסבירים זאת בכך, שאחרי ההיתר של רבינו הקדוש, אין בכך איסור, ויש המסבירים שלדעת הרמב"ם דברי הגמרא שאוסרים לכתוב תורה שבעל פה – אינם להלכה. כך או כך, בזמן הגאולה יהיה מותר לכתוב גם את התורה שבעל פה.