עניינו של הנזיר מחולק לשנים: 1. "נזירות" מלשון פרישות המתבטאת באי שתיית יין וכדומה; 2. נזירות מלשון "נזר אלוקיו על ראשו" (במדבר ו, ז-ח) – הילה מיוחדת של קדושה בזכות הפרישות.
בביאת המשיח לא יהיה צורך בנזירות במובן של פרישות מענייני העולם, ואדרבא, עם ישראל יחיה חיי רווחה נפלאים וישתמש בכל ענייני העולם לצורכי קדושה, כנאמר במשנה תורה בסוף הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח 'לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה'.
אך גם אז – תהיה נזירות.
הנביא עמוס מתנבא אודות הגאולה: "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירי" (ב, יא). הנזירות תהיה אז במידה מרובה ביותר, אלא שהיא לא תצריך פרישות מן העולם, שכן קדושת הנזירות שתשרה אז תהיה גדולה עד כדי כך, שלכל תאוות העולם לא יהיו שום השפעה שלילית על יהודי. בני ישראל יעלו את כל עניני העולם לקדושה האלוקית שתתגלה בהם באופן מיוחד. זוהי קדושת הנזירות ברמתה הגבוהה ביותר.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה