הגבהת הספר התורה

בל"ג בעומר תש"ז הסביר הרבי את סדר ההגבהה: "בהגבהת ספר התורה, נוטלים את הספר (כשהוא מונח על שולחן הקריאה) ופותחים אותו, עומדים עם הרגלים צמודות, מורידים את הספר עד שליש מחוץ לשולחן הקריאה (בינתיים מכינים את הכיסא שישב עליו המגביה את הס"ת). אחר כך פותחים את הספר, לוחצים ומרימים, עומדים מבלי להזיז את הרגלים ומסובבים את הספר ימינה, שמאלה ועוד הפעם ימינה, מניחים את הספר תורה על השולחן, סוגרים את הספר תורה והולכים אחורה ומתיישבים" (להעיר מהמסופר מפי השמועה שבשנת תשי"א הרבי הראה בעצמו איך צריך לעשות הגבהה, והסדר הוא כפי שנאמר בשיחה).

באופן הגבהת הספר תורה, ישנם מנהגים שונים. להבינם יש להקדים מקור המנהג להגבהת הספר:

הגבהת הס"ת נרמזת לראשונה בחומש דברים ונכתבה במפורש בספר נחמיה. הסדר להגבהת הספר בפרטות, נתבאר במסכת 'סופרים': "מיד גולל הספר תורה עד שלושה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחוריו".

והנה מכיוון שסדר ההגבהה מופיע במסכת זו לפני סדר הקריאה בתורה, נוהגים הספרדים, עדות המזרח, התימנים וכן היה מנהג צפת ומנהגו של האר"י ז"ל – להגביה הספר לפני קריאת התורה. האשכנזים לעומת זאת נוהגים להגביה הספר ולגוללו רק לאחר הקריאה. וסמכו את דבריהם לגמרא במסכת מגילה, המתארת את גלילת הספר רק אחרי הקריאה. כן הוא אף מנהג חב"ד. 

ויש לעיין: האם המגביה צריך להסתובב לימין שלו, ולכן אלו שבצד שמאל רואים קודם. או להראות לקהל שבימין דהיינו שצריך לסובב קודם לשמאלו של המגביה. שאלה זו הינה דיון הלכתי וחלוקים בזה הפוסקים. במדור הבא נבאר כמה צדדים לכאן ולכאן (וכן נביא מקורות נוספים למתבאר כאן)