ההנהגה על יד נרות החנוכה

ההתעכבות על יד הנרות 

נוהגים להתעכב ליד הנרות חצי שעה לפרסומי ניסא, ובטעם הדבר כתבו הפוסקים: מפני שעיקר המצוה היא שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה לראות אותם לשמוח בהם, כי הם גם כן זכר לשמחה שהיו מדליקין אחר הנס כמ"ש והדליקו נרות בחצרות קדשיך . . ולא . . שידליק וילך לו למקום אחר[1]. וידוע פתגם רבותינו נשיאינו: "מען דאַרף זיך צוהערן וואָס די ליכטלאַך דערציילן" (היינו שצריך 'לשמוע', להתבונן מה הנרות – נרות חנוכה – מספרים). כמו כן מסופר כי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה נוהג למוד גמרא ליד הנרות. אולם בערב שבת קודש אין מתעכבים חצי שעה  ליד הנרות[2].

איסור השימוש בנר חנוכה

אסור להשתמש באור נרות חנוכה, ואפילו לצורך מצוה כתפילה או לימוד. ומספר טעמים נאמרו בדבר: משום ביזוי מצוה, שלא יהיו מצוות בזויות עליו; וכן בכדי שיהיה ניכר שהוא נר מצוה; ועוד – משום שחכמים תיקנו הדלקת נרות חנוכה משום הנס שנעשה במנורה, עשאוה כמנורת המקדש שאין משתמשים בה כלל.  וכיוון שאין נהנים מאור הנרות נוהגים להדליק נר נוסף – והוא הנקרא "שמש" – כדי שאם יזדקק לאור ישתמש באור השמש[3].

אם כבה השמש לא ידליקו מנרות החנוכיה, כיון שהשמש נחשב כנר של חול, וכן אסור להינות לאור הנרות כל עוד הנרות דלוקים בזמן חיובם, אך אם כבה האור בבית מותר ללכת לאור הנרות. לאחר שעברו 50 דקות מעת שהדליק – אין איסור להשתמש בנרות. אמנם למעשה פשט המנהג שלא להשתמש בהם כל זמן שהם דולקים[4]. אם כשהדליק לא היה מספיק שמן כדי שידלק כשיעור – לא יוסיף שמן בעוד הנר דולק, אלא צריך לכבות הנר ולהוסיף שמן כדי השיעור, ולהדליק שוב ללא ברכה. נר שכבה בתוך 50 דקות מההדלקה – חוזרים ומדליקים אותו ללא ברכה. ואם לא הדליק, יצא ידי חובתו בדיעבד[5].

עשיית מלאכה בזמן שהנרות דולקים

הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה משך 50 דקות מההדלקה. ואחר שעבר זמן זה עושות מלאכה שלא כנגד הנרות, ולכן יש הנוהגות להימנע מכל מלאכה שהיא. אך מי שקשה לה להימנע לגמרי ממלאכה, ודאי יש להקל בכל מלאכה המותרת ביו"ט (בישול, אפיה וכדומה). אבל מלאכות כתפירה, סריגה, כיבוס גיהוץ וכדומה – אסור[6].

[1] ראה ספר מקור חיים (להחוות יאיר) סימן תער"ב. היום יום כ"ה כסלו.

[2] סה"ש תש"ו ע' 22. ספר המנהגים ע' 71. שיחות קודש תשל"ה ח"א ע' 284. וראה שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 618), שמבאר שלימוד התורה קשור לחנוכה שהרי היוונים רצו "להשכיחם תורתך". וראה הלכות ומנהגי חב"ד ע' 119.

[3] שבת כב, א. הר"ן (לרי"ף שם ד"ה הלכות). שו"ע או"ח סתרע"ג ס"א ונו"כ. וי"א שאין להשתמש לאורן הנרות אף כשיש שמש וביארו המחצה"ש והמשנ"ב שלאור השמש בלבד מותר להשתמש, ורק לאור כל הנרות אסור. אלא שבזמננו שיש אור חשמל בבית אין מדליקים נר נוסף על השמש (נטעי גבריאל חנוכה פ"כ ס"ח-ט. וראה התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 39).

[4] שו"ע או"ח סתרע"ב ס"ב. מ"א שם סק"ד. משנ"ב שם סק"ח (לאחר זמנם). ט"ז או"ח סתרע"ד סק"ג (להדליק השמש מנ"ח). שער הציון סתרע"ג סקי"א (הליכה לאורן). וראה ספר המנהגים חב"ד ע' 71, שגם אחר שדלקו הנרות כשיעור לא עושים מלאכה בפני הנרות.

[5] שו"ע סתרע"ג ס"ב וסתרע"ה ס"ב, משנ"ב שם סק"ח. ספר המנהגים ע' 71.

[6] שו"ע סעת"ר ס"א. וראה מ"א שם ס"ק א-ב. ספר המנהגים ע' 71. ראה לקו"ש חכ"ה ע' 512.