הכנת סימני הסדר

סימני הסדר והכנתם
בליל הסדר משמש הזרוע כזכר לקרבן פסח, ומכונה בשם "זרוע" על שם שהגאולה ממצרים היתה "בזרוע נטויה". עבור הזרוע נוהגים לקחת חלק מצוואר עוף, ונוהגים לצלותו היטב, ולאחר הצלייה מורידים ממנו כמעט כל הבשר שעליו, אך מאידך צריך ליזהר שיישאר מעט בשר על העצם (שכן הזרוע משמש כאחד משני התבשילים שצריכים להיות בקערה וללא בשר אינו נקרא תבשיל). הביצה באה כזכר לקרבן חגיגה, ומבשלים אותה עד שתתקשה, ונוהגים להשאירה בקליפתה וכך להניחה בקערה.
המרור משמש כזכר למרירות חיי אבותינו במצרים, ואמרו חכמים שניתן לצאת ידי חובת מרור בחמישה מינים, ולמעשה נוהגים לקחת חסה (חזרת) ותמכא (חריין) – שניהם, הן למרור והן לכורך. את החריין מגרדים, וראוי להניחו בכלי סגור בכדי שלא תפוג חריפותו, ומנהג הרבי להשתמש גם בחתיכת חריין שאינה מגורדת. את עלי החסה יש לקחת מגידול ללא תולעים, וצריך לשטוף ולישרותם במי סבון כ-3 דקות, אח"כ לשטפם היטב. יש להקפיד בעלי החסה שמשתמשים בהם לכורך, שלא תהיה עליהם רטיבות מים כלל.
החרוסת משמשת כזכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו במצרים. החרוסת מורכבת מתפוחים ואגסים מרוסקים, ואגוזים טחונים. אופן עשיית החרוסת: לוקחים תפוחים ואגסים, אחר שמקלפים אותם, שוטפים אותם, ומנגבים היטב, אח"כ טוחנים איתם יחד אגוזים. החרוסת צריכה להיות סמיכה, לכן כדאי לערב כמות גדולה של אגוזים. למנהגנו אין מוסיפים בה יין בעת הכנתה, אלא רק לפני שטובל בה את המרור מרככים אותה ביין שבצלחת שבתחתית הכוס. הכרפס הוא נוטריקון: "ס' פרך", כלומר, לזכר ששים ריבוא שעבדו עבודת פרך. מנהגנו ליקח בצל חי (או תפוח אדמה, לנשים). כמו כן יש להכין מי מלח, לטיבול הכרפס.
הכוסות והיין
מצוה מדברי סופרים לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר כנגד ארבע לשונות של גאולה; ואפילו מי ששונא יין או שמזיקו, חייב לדחוק את עצמו ולשתות ארבע כוסות, אולם נשים וילדים יכולים לשתות מיץ ענבים (טבעי), ומהדרים לקחת יין אדום. כמו כן יש להכין כוס שיש בה כשיעור רביעית, המנהג המקובל הוא כהכרעתו של הגר"ח נאה ששיעור הרביעית הוא 86 סמ"ק. אין לקחת כוס שפיו צר, ונוהגים שהכוס תהיה ללא רגל. יש לשטוף את הכוסות (לפני הקידוש ולפני ברכת המזון) שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים, כדין כוס של ברכה.
הקערה והכנתה
מקפידים שתהא "קערה", לכל בן מצוות. בבית הרב מסדרים את המצות על מפה ולא על קערה, מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף, אבל בכל מקום צריכה להיות קערה מתחת למצות (מכוסה). את הקערה נוהגים לסדר בלילה מיד כשחוזרים מבית הכנסת, לפני הקידוש.