אהרון וטובה רצו לצאת לנופש לחג הפסח. במשך שנה שלימה עבדו בעבודות אינטנסיביות, מה שלא הותיר להם ברירה אלא לעזוב את ביתם מבלי לנקותו למשך ימי חג הפסח, ולהשכיר צימר נקי ומוכשר לפסח, בו הם מביאים את כל האוכל שלהם בעצמם וחוגגים את החג בשלווה ובשקט.
כמה שבועות טרם חג הפסח נסעו לראות צימר בגליל העליון. מצא חן בעיניהם המיקום, הנוף הפסטורלי הנשקף מחלונות הצימר וכדומה, לכן החליטו לסגור עם בעל הצימר על שכירותו לימי חג הפסח, החל מיומיים לפני החג ועד אסרו-חג ושילמו לו מקדמה עבור כך.
יומיים לפי החג, עלתה כל המשפחה על כל מטלטליה לצימר הנחשק. עם הגיעם, שמעו הם קולות רעש וחפירה העולים מהכביש הסמוך. בדיקה קצרה העלתה שמע"צ בשילוב המועצה המקומית החליטו שחופשת פסח זה הזמן המתאים להתחיל לבצע שיפוץ מאסיבי הרחבת הכביש שעובר מתחת לצימר ממש. לשם שיפוץ זה היה צורך להרחיב את הכביש ולחצוב בהר.
קולות החציבה לא הותירו להם מנוחה, מה גם שנאמר להם שבגלל שבאופן יחסי היה זה מקום די שומם – החליט מנהל העבודה להעסיק את העובדים בשני משמרות, משמרת בוקר מחמש לפנות בוקר עד שתיים בצהריים ומשמרת ערב משתיים בצהריים ועד לעשר בלילה.
מנוחה כבר לא הייתה לאהרן וטובה. קולות של חפירה מאסיבית מילאו את חלל הצימר וכמו דפקו להם בראש דווקא בזמן בו חשבו שיקבלו את השקט והשלווה והרוגע להם ציפו.
לאחר שלוש שעות של קולות חציבה בלתי פוסקים – נשבר להם והחלו לחפש מקום אחר לעשות בו את החג. במקביל, התקשרו למשכיר הדירה ואמרו לו שאמנם הצימר יפה והכל טוב, אך הרעש, אוי הרעש… הם לא יכולים להישאר שם יותר.
אלא שבעל הדירה החל לטעון בפניהם שאי אפשר לבטל כך את השכירות סתם באומרו: "וכי אני הבאתי את מע"צ בכוונה מתחת לצימר? וכי אני ראש המועצה המקומית שיכול לעצור את הבניה? מזלכם גרם לכך, ואין לכם רשות לבטל את השכירות".
אלא שאהרן וטובה שמו לב תוך כדי דיבורו שכנראה שהמשכיר כבר ידע על השיפוץ האמור להתנהל בזמן זה, וע"כ פנו אליו בטענות קשות באומרם: "נשמע מקולך שאתה ידעת בדיוק מה הולך להיות מתחת לצימר שלך. אין ספק כי המחיר הזול שהשגנו כנראה היה בגלל זה, אך מבחינתנו – אין זה נופש, אלא חפירת הנפש, וכל שידעת מהעבודות שאמורות להתבצע ולא עדכנת אותנו על כך – הנך רמאי ושקרן. אנא החזר את המקדמה ששילמנו ושלום".
ונשאלת השאלה האם אהרון וטובה צודקים בטענתם באשר לרעש הבלתי פוסק החודר לצימר, באופן שאינו מאפשר מנוחה וע"כ יכולים לבטל את השכירות, או שמזלם גרם?
תשובה בקצרה: אם ניתן להוכיח שהמשכיר ידע מראש על העבודות ובכל זאת השכיר – יכולים אהרון וטובה לחזור בהם מהשכירות; אך באם לא יוכח הנ"ל – הרי שאין מה לעשות ו'מזלם גרם'.
תשובה בהרחבה: כדי להבין את פסק הדין, נקדים במקרה דומה הנידון בפוסקים, בו אדם שכר שדה 'בית השלחין', היינו: שדה שלא די לה במי הגשמים והיא זקוקה למערכת השקיה נוספת על מנת להצמיח בצורה טובה.
בדרך כלל מה שהיו עושים בזמנם, הוא לחצוב תעלה העוברת בשדה, שמקורה במעיין או בנהר סמוך, ומשם היו מגיעים המים לתוך השדה, וכל שנותר הוא להשקות את השדה מהתעלה העוברת בתוכו.
אמנם יכול לקרות מצב בו יבש המעיין או התמעטה זרימת הנהר בתוך ימי השכירות של השדה, מה שגורם לשוכר השדה עוגמת נפש לטרוח וללכת עד הנהר או מקור המעיין כדי להשקות את שדהו, דבר הכרוך בטרחה מרובה.
הנפסק בהלכה במקרה זה, שכל לא הוזכר מפורשות בחוזה המכירה שהשוכר שוכר 'שדה בית השלחין זה' (אלא סתם שדה) – אינו יכול השוכר לחייב את המשכיר בעלות הטרחה שלו בהבאת המים מרחוק בדלי מהנהר, מכיוון שאם לא סיכמו בפירוש על כך ששוכר את השדה והתעלה שבו – כנראה שמלכתחילה השוכר לא הקפיד על כך שהתעלה תפעל בתוך השדה, ויכול בעל השדה לומר לשוכר 'מזלך גרם'.
אולם אם כתבו במפורש שמדובר בשדה בית השלחין (היינו שיש תעלה בתוכה) – יוצא שהמשכיר הפסיק לתת שירות שהיה אמור לתת ביחד עם השדה, וזה רשום בחוזה המכירה, על כן חייב המשכיר לנקות מדמי השכירות בשיעור הטרחה שבזה, משעת הקלקול ועד תום תקופת השכירות (שיעור התשלום משתנה ממקרה למקרה ואכמ"ל).
ומכאן למקרה דנן: היות ולא מדובר במצב בו נפל הבית (שאז ברור לכולם שהמשכיר צריך להעמיד לשוכר בית אחר), ולא מדובר בנזק בקירות הבית, אלא בנזק עקיף, שאמנם לא נותן את האפשרות למצות את האפשרות לנוח בבית בצורה טובה, אך אינו גורע מעצם השימוש בבית – הרי הוא כשדה בית השלחין שהתייבש המעיין ועתה הולך לשאוב בדלי, שכל שלא נאמר במפורש שמשכיר את הבית במקום שקט ופסטורלי (אלא סוכם על שכירות צמיר בכתובת כזו וכזו) – הרי ש'מזלם גרם'.
אלא שאם יוכח שידע המשכיר מהעבודות שהיו אמורות להתבצע מראש, ואעפ"כ הלך והשכיר את הצימר – הרי שהשכיר להם בית עם מום שהיה ידוע למשכיר מראש, ואינו יכול לומר להם 'מזלכם גרם,' ואע"פ שלא פורט בחוזה על מיקום הצימר ומצבו – כל שידע שיש רעש שבגללו אי אפשר להתגורר, הרי שעשה 'מקח טעות' ויכולים הם להתיר החוזה מולו.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה