השיטות השונות בכיסוי דם שהתגלה

דעת הפוסקים בכיסוי דם שהתגלה

כמבואר במאמר הקודם, נחלקו בעל ה'שמלה חדשה' ובעל ה'תורת חיים' לגבי כיסוי דם שנתגלה (בכוונת דברי הגמ' בזה).

למעשה כדעת ה'שמלה חדשה' – כן פסק ה'מחזיק ברכה' [ס"ק יא] שאם מתגלה מיד לא קיים המצווה, ה'דעת קדשים', וכן משמע ב'דעת תורה' שצריך שעכ"פ משהו ישאר מכוסה.

למעשה כדעת התו"ח שמותר אפי' לכתחילה לגלות, כ"פ ה'פרי חדש' [ס"ק יח] ויתרה מזה כתב ה'פרמ"ג' [שפ"ד ס"ק יט] כי הפר"ח היקל בכל ענין ולפי דבריו אף הוא בעצמו רשאי לגלות אם צריך לדם, וכ"כ ה'כרתי' [ס"ק יד] 'אם כיסה אינו מחויב להשגיח כלל אם יהיה נתגלה אחר כך או לא, כי קיים מצותו. ולכן מכסים ברחובות ומקומות שרבים שכיחים ודשים שם ואינו מתקיים הכיסוי כלל'. וכ"מ בפרמ"ג משב"ז ס"ק יט. לחם הפנים סקט"ו בית לחם יהודה סק"י חכמת שלמה סעי' יא חכמת אדם כלל ח סעי' ח, יד יהודה קצר סקט"ו זבח תודה סקל"ה.

וב'דרכי תשובה' סימן כח ס"ק פד, הביא בשם 'מנחת הזבח' [קומץ סעי' י], דרך פשרה לחלק בין כיסה במקום שמיד יתגלה, שאז לא קיים המצווה, לבין מקום שישאר מכוסה אפי' זמן מועט, שאז נתקיימה המצווה. וכעין דבריו כתב ג"כ בס' כרם שלמה על היו"ד עיין שם.

מסקנת הדברים במציאות שלנו

ולכאורה המציאות בימנו דומה למכסה במקום התורפה שעשוי להתגלות. ואם כן לדעת הפוסקים כתו"ח אין כל חשש, אך לדעת השמ"ח יהי' איסור בדבר.

והנה בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן פז כתב להקל בזה מב' טעמים:

• שהרי הרבה פוסקים חולקים על השמ"ח ומקלים ובפרא שהפרמ"ג העיד שהמנהג להקל בזה כתו"ח [אך לענ"ד כל הדיוק מהפרמ"ג לאמר שהמנהג להקל קשה. שהרי אין ויכוח על המציאות שמביא התו"ח שנהגו לשחוט בשוק במקום שעשוי להתגלות. המח' היא איך לבאר את ההתיר לש המהג השמ"ח ס"ל שההיתר של המנהג הוא מפני שמשהו נשאר מכוסה. והתו"ח וסייעתו ס"ל שטעם המנהג הוא מפני שסגי במעשה הכיסוי. וא"כ לכו"ע יש היתר למנהג, וא"כ אין כל הוכחה מדברי הפרמ"ג שהמנהג כתו"ח]
• דעת התבו"ש ברור דאם מכסה במקום הראוי, שבדרך הטבע ישאר מכוסה, מותר אח"כ לנקר חצירו מיד. ואם כן שמא נדו"ד דומה למנקה חצרו דשרי אף לפרמ"ג. ויש להוסיף בטעם ההיתר שהרי למעשה משהו מהדם מתערב בעפר או נסורת שעמם מכסים. ואותו משהו נשאר מכוסה אף לאחר פתיחת הצינור, ואם כן אף לדעת השמ"ח אין כל חשש.
• עוד נראה להקל ע"פ מש"כ הדרכ"ת וכן משמע בלשון המחזיק ברכה- שכל שיש שיהוי זמן שעוד מכוסה אין חשש. ואם כן בנדו"ד יש שיהוי זמן [וראה במעדני מלכים סי' ט מש"כ בזה].