בבוקרו של יום ראשון סגרירי וחורפי, הניע יעקב את רכבו, העלה את ילדיו ונסע לפזרם בגן. בהמשך, תכנן יעקב להיפגש עם מישהו שרצה לקנות את רכבו במוסך מסוים, לבדיקת האוטו.
כיון שדלת הימנית האחורית של האוטו של יעקב לא נפתחה, עקב מכה שקיבלה פעם בחניה ממישהו – העלה יעקב את ילדיו מן הדלת השמאלית האחורית (שאחרי מושב הנהג). הקונה המיועד של האוטו היה מודע לתקלה זו, ואעפ"כ ביקש לקנות את הרכב בסכום מסוים. סוכם ביניהם שאם יעקב יתקן את התקלה והדלת תיפתח – ישלם הקונה ליעקב תוספת מסוימת על כך.
תוך כדי נסיעה אל מוסדות הלימוד של ילדיו, בעוד יעקב עומד ברמזור אדום, הרגיש שמישהו נתקע בו בפגוש האחורי. הייתה זו אישה שמיהרה לעבודה ובלי שימת לב נתקעה בו עם רכבה.
יצאה האישה כשהיא מפוחדת לגמרי, והודתה שבאשמתה ובשל חוסר שימת ליבה נמעך קלות הפגוש של רכבו של יעקב. יעקב הסתכל על הנזק וראה שהוא קל, והחליט לפוטרה בתשלום מיידי של 400 ₪ לתיקון הפגוש, לקח את פרטיה ליתר ביטחון ושלחה לשלום. האישה שילמה לו במזומן, הודתה לו ונסעה.
כאשר בא יעקב להוריד את אחד מילדיו לגן, שיחק הפעוט בדלת הימנית האחורית זו שמאז ומעולם הייתה תקועה, והנה הפתעה: הדלת פתוחה.
בהמשך היום, כשהגיע יעקב אל המוסך לתקן את פגוש רכבו, התברר לו כי בעוד שהוא חשב שהתאונה בבוקר הֵרֵעָה את מצבו הכללי של הרכב, הרי שלהפתעתו היא היטיבה עם מצבו הכללי של הרכב, בכך שהיא סידרה לו את העקמומיות שהייתה בדלת הימנית האחורית של הרכב, ובשל כך הוא יכול לפתוח ולסגור אותה, מה שהעלה את שווי הרכב הכללי.
מובן לכל בר דעת כי החלפת דלת של רכב מסתכמת בכמה אלפי שקלים, ולפחות ב2000 ש"ח, הרבה יותר מאשר מעיכה קלה בפגוש.
רץ יעקב אל הרב ובפיו שאלה: כיון שבעצם התאונה בבוקר השביחה את האוטו – הרי שבעצם הוא זה שחייב לאשה הפוגעת כסף על 'סידור הדלת' ש'סידרה' לו האישה בתאונה, וא"כ כנראה שגזל הוא ממנה 400 ₪ ולא להיפך, שהרי כעת הוא מרוויח מתאונה זו תשלום על הדלת ש'תוקנה'. ואולי נוסף לכך הוא צריך להביא לה את הפער בין עלות התיקון למה ששילמה כבר (1600 מתוך 2000, בניקוי ה400 שהיא כבר שילמה ל'תיקון האוטו').
ונשאלת השאלה: האם אכן על יעקב לאתר את האישה ולהחזיר לה את ה400 ₪ ששילמה לו עם התאונה, או יותר מכך – לפצותה בתוספת כסף על תיקון הדלת, או שלא?
תשובה בקצרה: על יעקב להחזיר לאשה את ה400 ₪ שלקח ממנה, אולם אין הוא צריך להשלים את פער עלות התיקון של דלת הרכב לאשה (שלא התכוונה לתקן את הרכב כלל).
תשובה בהרחבה: מבואר בגמ' שכדי להעריך את שווי הנזק (מה שנקרא 'שומת נזיקין') שאותו צריך לשלם הניזק למזיק עושים בדרך הבאה: לוקחים את הדבר הניזק, ושמים את ערכו כמה היה שווה לפני הנזק וכמה הוא שווה כעת – לאחר הנזק – ואת הפער המזיק משלם.
לפי זה, בהנחה שהרכב היה שווה 50,000 ₪ במצבו הקודם (עם הדלת התקועה), וכעת לאחר 'תיקון הדלת' הוא שווה 52,000 ₪ – הרי שהתברר שלמרות הפגיעה בפגוש האחורי (שלכאורה הייתה אמורה להוריד בשוויו של הרכב) ערכו הכללי של הרכב עלה. וא"כ התברר לנו שה'מזיק' בעצם לא הזיק כלום, אלא השביח את הרכב, וע"כ וודאי שיש להחזיר למזיק את הכסף ששילם עבור הנזק שהפך לתועלת מרובה.
אמנם אין על הניזק לשלם למזיק את שווי מה שהשביח הרכב בעקבות הנסק, וזהו כנפסק בהלכה שהיורד לתוך שדה חברו או מי שעשה איזו עבודה לחברו והשביח לו – יוכל לקבל את שווי העבודה רק אם בשעת העבודה התכוון להועיל לחברו, מה שבבירור לא היה כאן, שהרי איש לא מעלה על דעתו שהאישה התכוונה לעשות את התאונה כדי להשביח את הרכב שלפניה, מה גם שמעולם לא הייתה האישה מודעת לבעיה בדלת רכבו של יעקב המצריכה תיקון של כמה אלפי ₪.
לפיכך ברור שלאשה שנהגה במהירות מופרזת וללא כללי בטיחות, לא מגיע שום שכר על ה'תיקון' שנגרם על ידי רשלנותה (בחסדי ה'השגחה-פרטית'), אך את הכסף שאותו שילמה עבור הנזק שבעצם בסופו של דבר הפך לתועלת גדולה עבור יעקב – על יעקב להחזיר לה.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה