התכשיט שאבד

חמישי, 14:00 בצהריים.

ריקי ניגשת לשכנתה וחברתה הטובה רותי, ומבקשת להשאיל ממנה שרשרת יפה לחתונה של אחייניתה שתתקיים הערב.

רותי ממלאת את בקשתה של ריקי בשמחה ונותנת לה לבחור ממבחר תכשיטיה עבור החתונה.

חמישי 22:45 בלילה.

ריקי מתרוצצת באולם השמחות אנה ואנה. את התכשיטים היא לא מוצאת.

היא רק הורידה אותם לרגע כדי שהילד הקטן שלה לא יקרע את השרשרת היפה שהשאילה, אך לאחר שסיימה לחתל אותו גילתה שהשרשרת נעלמה.

לאן. איש אינו יודע. הלך עם המפות לכביסה? עם האוכל לפח?

החיפושים העלו חרס בידיה.

שישי, 10:00 בבוקר.

ריקי התנצלה עמוקות בפני רותי על האבידה הגדולה, ומיד הפקידה בידה סכום כסף, תשלון על התכשיט שאבד, תוך שהוסיפה שהיא עדיין עושה את כל המאמצים כדי למצוא את התכשיט שהיה יקר מאוד לליבה של רותי לידיה שוב.

לאחר שבועיים, קיבלה ריקי טלפון מבעלי האולם ובו נתבשרה שהתכשיט היקר שאבד – נמצא!

שמחה ריקי מאוד, רצה אל האולם, לקחה את התכשיט ואצה רצה אל ביתה של רותי כדי להחזיר לה את התכשיט המקורי ולקבל את הכסף שנתנה לה עבור התכשיט שאבד ונמצא.

אלא שרותי קיבלה את פניה ואמרה לה: אני מתנצלת אבל מה לעשות שעבר זמן והשתמשתי בכסף שהבאת לי כדי לקנות תכשיט אחר.

ניסתה ריקי לשכנע אותה שתקנה ממנה גם את זה אבל רותי אמרה: אין לי צורך בעוד תכשיט.

עתה באה ריקי בשאלה אל הרב: הרי כל מה ששילמה עבור התכשיט לרותי היה בהנחה שתכשיטה אבד, אבל כעת הנה הוא נמצא, וע"כ דורשת היא לקבל את כספה בחזרה, ורותי תקבל את התכשיט שאבד.

לעומת זאת טוענת רותי כי היא כבר התייאשה מהתכשיט, ומשכך יש לה את הזכות להשתמש בכסף ולקנות תכשיט אחר, ואינה צריכה ללכת ולהחזיר את התכשיט ההוא על מנת לתת לריקי את הכסף ולקחת בחזרה את התכשיט הישן.

ונשאלת השאלה: האם אכן אפשר להכריח את רותי לקחת את התכשיט הישן ולשלם בחזרה את הכסף לריקי, או שמא לא ניתן לעשות זאת?

תשובה בקצרה: אי אפשר להכריח את רותי (לקבל את התכשיט הישן בחזרה ועכ"פ) לשלם את הכסף לריקי בחזרה, ויישאר התכשיט שאבד ונמצא בידיה של ריקי אשר שילמה עליו.

תשובה בהרחבה: דין 'שומא הדר' הוא דין המסתמך על הפסוק 'ועשית הישר והטוב' ובעיקרו הוא אומר שכאשר בית דין ירדו לנכסי הלווה כדי לגבות מנכסיו את חובו של המלווה ולאחר מכן השיג הלווה כסף על מנת לפדות את ההלוואה – יכול הוא לפדות את הקרקע ששועבדה למלווה ע"י שישלם את ההלוואה.

הסיבה לכך היא שאדם מקושר לקרקעו באופן חזק, ועל כן יש לתת לו הזדמנות חוזרת לשלם ולקבל את הקרקע, וע"כ אף שהופקעה ע"י בי"ד לזכותו של המלווה – אם הצליח הלווה להשיג את הכסף כדי לפרוע את ההלוואה זכאי הוא להחזיר את הקרקע לרשותו לעולם (והרבה חקירות נאמרו בדין זה ואכמ"ל).

אמנם דין זה אינו חל כאשר מה שגבו מהלווה כדי לשלם את ההלוואה אינו קרקע (אלא מטלטלין). כמו כן, אם הלווה שילם מעצמו את חובו למלווה עם הקרקע – אין הקרקע חוזרת אליו לכשישיג כסף (להלן יבואר).

דין דומה אך מעט שונה הוא 'שומא בטעות', ולדוגמא: שומר שחשב שאיבד את החפץ עליו הוא אמרור לשמור ובית הדין חייב אותו לשלם מקרקעותיו עבור החפץ, ולאחר זמן נמצא החפץ בביתו של השומר – תחזור הקרקע לבעליה הראשונים וכן החפץ. אלא שכאן אף אם גבו בי"ד מטלטלין על מנת לשלם את החפץ שאבד – חוזרים המטלטלין לבעליהם וחוזרת האבדה לבעילה. הסיבה לכך היא היות והכל קרה 'בטעות' שהרי לא נמכרה הקרקע או המטלטלין האלו אלא עבור החפץ ש'אבד' אך משהתגלה שלא אבד – בטל המקח.

נחלקו האחרונים מה יקרה במקרה שבאמת אבד החפץ מהשומר, ולאחר מכן נמצא, האם דינו כ'שומא בטעות' (וחוזר המטלטלין או הקרקע לבעליהן) או שלא, היות וכאן החפץ אכן אבד (אלא שבחסדי שמים נמצא).

אולם גם הסוברים במקרה זה ש'שומא הדר', מסכימים שאם כאשר נאבד החפץ קם השומר ושילם ממטלטליו או מקרקעותיו עבור החפץ ואח"כ נמצא החפץ – אין הקרקע או המטלטלין חוזרים אל השומר.

הסיבה לכך היא שדווקא בגביית בית דין ישנה את האפשרות לומר 'לא שילמתי אלא בעבור שחשבתי שהחפץ אבד ומשנמצא הנני מבטל את המכר'. את זה לא ניתן לומר על אדם שקם בעצמו ושילם את החפץ שאבד.

ובסגנון אחר:

כאשר השומר קם מעצמו ומשלם את החפץ שאבד, הרי שהוא מראה שאינו משלם רק מפני ההכרח (מתוך זה שפשע בשמירתו ואבד החפץ תחתיו) אלא מתוך זה שהוא רוצה בגוף החפץ (שהרי אם לא כן – ימתין הוא עד שיזמן אותו חברו לבית הדין ויתבעו ממנו לשלם את החפץ, ואולי עד אז החפץ ימצא?), על כן אינו יכול לחזור בו אף אם נמצא החפץ (אלא שבמקרים כעין אלו יש לבדוק שהשומר לא פושע ושומר אצלו את החפץ במסווה של 'אבידה' ואכמ"ל).

מכל הנ"ל עולה שכאשר קדמה ריקי ושילמה עבור התכשיט שאבד (ללא שהוכרחה ע"י בי"ד לעשות זאת) – מוכרח ששילמה עבור גוף התכשיט. מעבר לכך, הרי שכאשר שילמה את הכסף לרותי היה דעתה במפורש שמשלמת לה כדי שתקנה תכשיט חדש במקום זה שאבד וע"כ אינה יכולה לחייב ריקי את רותי לקבל שוב את התכשיט האבוד אחר שכבר שילמה לה מעצמה כסף כדי לקנות תכשיט אחר.