בטור אודות קריאת התורה ב'שני וחמישי' הוסבר שהנביאים [שהיו בימות משה] תקנו קריאת התורה בכל שני וחמישי. התקנה הייתה שאדם אחד יעלה לתורה ויקרא 3 פסוקים [או שיעלו 3 אנשים ולכל אחד יקראו 3 פסוקים]. עזרא הסופר הוסיף על תקנה זו 2 דברים:
- שיקראו לתורה שלושה אנשים ויקראו בסה"כ לפחות 10 פסוקים, כנגד 10 בטלנים שבעיר.
- שיקראו גם בשבת במנחה.
עזרא תיקן את הקריאה בשבתות במנחה בגלל 2 סיבות:
- בעלי העסקים ובעלי החנויות ש"כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי" ולכן הוא תיקן להם קריאה מיוחדת נוספת[1].
- ישנם אנשים שכל השבוע לא מגיעים לבית הכנסת ועסוקים בשיחות בטלות, הם בכל זאת באים לבית הכנסת בשבת ולהם נתקנה קריאה זו[2].
אדמו"ר הזקן[3] מסביר את הטעם השני: "ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי וגו' על פי מה שדרשו חכמים על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו' ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה".
מנהג הרבי: הרבי אמר את הקדיש שאחרי קריאת התורה במנחת שבת לאחר שאמר יהללו ובתחילת דרכו של הספר לארון הקודש[4].
מעניין לציין: במנחת שבת אומרים 'ואני תפילתי תפילתי לך ה" כי זה בא לשבח את עם ישראל שלמרות שאכלו ושתו, אף על פי כן אנו קוראים בתורה ומתפללים אחר כך, משא"כ אומות העולם שאוכלים ושותים ופוחזים[5].
[1] בבא קמא פב,א ברש"י ד"ה משום, וראה באריכות בשיטה מקובצת ד"ה משום יושבי קרנות. כ"כ גם ר"ח שם
[2] בבא קמא פב,א בערוך.
[3] שו"ע אדה"ז רצב,ג.
[4] מעשה מלך (הוצאה חדשה) עמ' 145 וראה בהערה 60. ראה בכ"ז בבירורי מנהגים לר' שבתי יונה פרידמן סדר היום והלילה עמ' 160 הערה 13 וראה באריכות בשער הכולל שאין בזה הפסק.
[5] טור, שו"ע ושו"ע אדה"ז סתרכ"ב.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה