כתוב "וילכו שלושת ימים במדבר, ולא מצאו מים". מכיוון שאין מים אלא תורה, תיקנו הנביאים [שבימות משה וי"א משה עצמו וי"ג זקנים] את קריאת התורה בימים שני וחמישי, כך לא עוברים שלושה ימים ללא קריאת התורה.
הסיבה שהקריאה הינה דווקא בימים שני וחמישי ולא בימים אחרים כי בימים אלו עלה (בחמישי) וירד (בשני) משה מהר סיני להביא את הלוחות השניות ולכן ימים אלו הינם ימי רצון וסליחה יותר מהאחרים.
התקנה הייתה שאדם אחד יעלה לתורה ויקרא 3 פסוקים [או שיעלו 3 אנשים ולכל אחד יקראו 3 פסוקים].
עזרא הסופר הוסיף על תקנה זו 2 דברים:
1. שיקראו לתורה שלושה אנשים ויקראו בסה"כ לפחות 10 פסוקים, כנגד 10 בטלנים שבעיר.
2. שיקראו גם בשבת במנחה (יתבאר בעז"ה בטור בפני עצמו).
הבטלנים היו בני אדם שהיו בטלין ממלאכתן ועוסקים רק בצרכי ציבור וחלק מתפקידם הוא לבוא ראשונים לבית הכנסת כדי שיהיו עשרה בזמן תפילת שחרית. ה'בטלנים' מתפרנסים מקצבה קבועה.
ההסבר לכך על פי חסידות:
הסיבה שעולים רק 3 אנשים ולא יותר: כל אדם חייב לפתוח ולסיים את יומו בקרבן לה', דהיינו להתעסק עם אלוקות, אך ביום חול על האדם להתעסק בבירור העולם. לכן אין מעלים יותר משלושה עולים. ועשרת הפסוקים שקוראים בתורה הינם כנגד עשרת הסוגים שיש בפרטי בני ישראל.
התקנה לקריאת התורה בשני וחמישי
//
0 תגובות
//1 דקות קריאה
//
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה