והמרחם/המרחם כי לא תמו חסדך

בסידור כתוב בברכת 'מודים' ביום חול 'המרחם' (כי לא תמו חסדיך) ובשבת כתוב 'והמרחם', הטעם לשינוי זה:

בסידורים הראשונים (כמעט ו)לא נדפס קטע אחד פעמיים, מכיוון שכן נידונה השאלה הבאה:

ברכת 'מודים' כתובה רק פעמיים בסידור, פעם אחת ביום חול ופעם אחת בשבת. בתפילות חול כתוב 'המרחם כי לא תמו' בלא וא"ו, ובשבת 'והמרחם כי לא תמו' עם וא"ו. אבל לגבי תפילת יום – טוב, חול המועד וראש חודש לא כתוב איך צריך לומר. המדפיס של 'סידור תהילת ה' השלם' בשנת תרע"ח שאל את השאלה הזאת, ובלשונו: "נבוכים אנ״ש איך לומר בתפלת העמידה במוספים דראש חודש וחול המועד, וכן בשחרית מנחה ומעריב דחול המועד פסח וחול המועד סוכות במודים, תיבת ״המרחם״ בוא״ו או בלא וא״ו".

שאלה זו שאלו גם את ר' הלל מפאריטש, כלשון שער הכולל: "ושאלנו את הרב החסיד המפורסם בשמו ר' הילל פאריטשער ואמר לנו שבחול צריך לומר 'המרחם' ובשבת ויום טוב צריך לומר 'והמרחם' .. ובמוסף דראש חודש וחול המועד ספק".

לפועל נכתב בספר המנהגים: "בכל תפילה שאין אומרים יח [ברכות] אומרים והמרחם בוא"ו.

את שוני זה הסביר סבו של הרבי: מאחרי 'מודים' ועד הברכה ישנם 12 מילים הפותחות באות ו' כנגד 12 ברכות אמצעיות של תפילת העמידה (ועל נשמותינו, ועל ניסך, ועל נפלאותיך, וטובותיך, ובוקר, וצהרים (המרחם בלי ו'), ועל כולם, ויתרומם, ויתנשא, וכל החיים, ויהללו, ועזרתינו). ברם בגלל שהוסיפו את ברכת 'ולמלשינים', כל הנמשכים אחר קבלת האריז"ל מוסיפים בכל מקום שהינו כנגד הברכות בתפילת העמידה (כגון ביהי' כבוד, בברכות השחר ועוד), עוד סימון אחד שיהיה ישועה ועזר מהמינים המסיתים לכפור בתורה שבעל פה, כגון בתפילת העמידה. במילים אחרות: מספר ה-ו' שיש בתחילת המילים הינו כנגד הברכות שבתפילת העמידה, לכן בתפילות עמידה בהם אין 19 ברכות אנו מוסיפים עוד אות בכדי ליצור להם רמז וסימן באות זו.

לסיכום: בתפילות העמידה של יום-טוב, שבת, ראש-השנה ויום כיפור וכן במוספים של ראש חודש, חול המועד צריך לומר "והמרחם כי לא תמו חסדך".

להעיר: החל משנת תשמ"ח הרבי החל לומר 'והמרחם' (-עם וא"ו) בכל תפילה שלא אמרו בה תחנון (כגון בגלל חתן וכדומה).