מצוות לימוד התורה היא מצוה מרכזית השקולה כנגד כל המצוות: "תלמוד תורה כנגד כולם". חיוב לימוד התורה הוא בכל זמן פנוי, ולפחות פעם בבוקר ופעם בערב כפי שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (ישעי' פרק א').
בגאולה, בה נהי' פנויים מהפרעות חיצוניות ומהמפריע הראשי – היצר הרע, נזכה לעסוק בלימוד התורה בכל עת. כפי שכותב הרמב"ם "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח . . אלא כדי שיהיו פנויים בתורה ובחכמתה. . ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד" (לכן גם היום יש להוסיף בלימוד התורה מעין ודוגמא לקיום ייעוד זה).
כיום, עיקר הלימוד הוא בעיון ופלפול ההלכה, כדי להוציא לאור את החכמה והרצון האלוקי המכוסה תחת ה'קליפה' שמעלימה עלי'. כשמבינים את החכמה האלוקית, מביאים 'גאולה' לאותה סוגיה בגמרא ולאותה הלכה. זהו תפקידנו העיקרי בזמן הגלות.
בגאולה, כשכבר 'ייגאלו' כל חלקי התורה הנגלית, ילמדו בעיקר כדי למלא את העולם בהשפעות אלוקיות נשגבות, לדעת את השם יתברך, ואת המשמעות הפנימית הטמונה בקיום כל מצווה. אלו הם הסודות האלוקיים שיתגלו בגאולה, וכהכנה לכך נתגלתה תורת החסידות.
לכך מכוונים המשך דברי הרמב"ם "ובאותו הזמן . . יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר (ישעי' יא, ט) "כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים"".
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה