זכירת התורה ואיסור שכחתה

מי שקצב השינון שלו איטי, במה עליו להתמקד?

נאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", והזהירו חכמים בחובת זכירת התורה ואיסור שכחתה, שמתוך שכחתו הוא בא להתיר את האסור. ולדעת אדמו"ר הזקן האיסור הוא לא רק מחמת שיכול להיכשל, אלא בעצם השכחה, מסיבה זו גם כעת, שנכתבה תורה שבעל פה, וניתן לעיין ולהיזכר במה ששכח, "אין זה מועיל כלום", כי הלאו הוא בעצם השכחה^[1].

על דברי תורה נאמר: "ושננתם" ודרשו חכמים: "שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם . . אלא אמור לו מיד", ואמרו חז"ל: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר". ולכן יש לחזור תמיד על דברי התורה אותם לומדים. ובלימוד הלכה למעשה יש להשקיע בשינון ובחזרה גם אם ריבוי החזרה גורם לו להתקדם בידיעותיו באיטיות, אלא שעליו להפיק את המרב לפחות, בהלכות מעשיות^[2].

כתבו כמה מן הפוסקים שבכלל האיסור של שכחת התורה, יש להיזהר מפני עשיית או אכילת דברים הגורמים לשכחה. בין הדברים הגורמים לשכחה הוא השארת ספר פתוח בתום הלימוד בו, מסיבה זו יש להקפיד לסוגרו ולא יניחו פתוח, שהדבר עשוי לגרום לשכחה. ויש שהקלו להשאיר את הספר פתוח כאשר יוצא להפסקה קצרה כגון כשנצרך לנקביו, אלא שכתבו הפוסקים להימנע מכך, ולכן גם כשנצרך לקום מן הספר לזמן קצר ראוי שלפחות יכסה את הספר בדבר מה. ומסופר שהורה הרבי בשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ שמי שהשאיר את הספר פתוח צריך לסוגרו בעצמו ולכן כשמוצאים ספר פתוח, וניתן למצוא את מי שפתחו – יש לקרוא לו שיסגרהו^[3].

מהם העצות לזיכרון בלימוד?

אודות חיזוק הזיכרון בלימוד התורה נותן הרבי עצות והוראות המסייעות בהתגברות על השכחה. בין העצות שכותב הרבי על כך – שלא להתעקש ולהעמיס על הזיכרון אלא להקל מעליו. בנוסף הורה הרבי אף להחליף את נושא הלימוד כשחשים בחלישות הכוח, והלימוד יהיה במקום שלבו חפץ ומתענג בו, ואחר כך ינסה לשוב ללימודו הראשון, שכן התענוג מהלימוד מסייע לזיכרון. כמו כן כותב הרבי כסגולה לזיכרון הלימוד – ללמוד משניות בעל פה, וכן ללמוד בעל פה את המאמר "והדרת פני זקן" של אדה"ז (לקוטי תורה סוף פ' קדושים), העוסק בקניין התורה ע"י שהלימוד נתפס במוח הזכרון וחקוק על לוח ליבו תמיד^[4].

^[1] דברים ד, ט; אבות פ"ג מ"ח ובפירוש הרע"ב שם; שו"ע אדה"ז יו"ד הל' ת"ת פ"ב ה"ג־ד; לקו"ש חל"ד ע' 28.

^[2] דברים ו, ז; אבות סוף פ"ב; קידושין ל, א־ב; סנהדרין צט, א; שו"ע אדה"ז יו"ד הל' ת"ת פ"ב ה"ג־י. ויש להוסיף עפ"י מ"ש החיד"א "העולם אומרים צמח שנקרא בידור סגולה לזיכרון דור דור (שנן שנן) ואל תצטרך לבידור" מכאן שהמשנן תלמודו לא יעבור על איסור לא תשכח.

^[3] ש"ך יו"ד סרע"ז סק"א; ערוה"ש שם ס"ב; כה"ח לר"ח פאלאג'י ס"כ, יא; שמירת הגוף והנפש ספ"ה הע' ד; וראה התקשרות גיליון תרלא ע' 17-9.

^[4] ראה אג"ק כ"ק אד"ש: ח"ח ע' שב; ח"ט ע' קנח וע' רמט; חי"א עמ' קפז.