חובת התפילה – מן התורה או מדרבנן

האם יש חובה מן התורה להתפלל?

מצינו ג' דעות האם חובת התפילה היא מן התורה או מדרבנן: א' – דעת הרמב"ם: מן התורה ש מצווה להתפלל בכל יום, אלא שמן התורה אין זמן קבוע ביום לתפילה, ואף אין נוסח קבוע תפילה – וחכמים הם אלו שתיקנו את זמני התפילות ונוסח לתפילה. ב' – דעת הסמ"ק: מן תורה יש מצוה מן התורה להתפלל, אך אין זו מצווה להתפלל בכל יום, ומצוות התפילה בכל יום היא מדרבנן. ג' – דעת הרמב"ן: מן התורה אין מצוות תפילה, וכל ענין התפילה זהו מחסדי שם "ששומע ועונה בכל קראינו אליו"[1].

למעשה, פוסק אדמו"ר הזקן שמצוות תפילה היא רק מדרבנן, וכותב הצמח צדק שהכרעת אדה"ז היא כדעת הרמב"ן – שמן התורה אין חובה להתפלל, וכל תקנת התפילה היא מדרבנן. [אך יש לציין שדברי אדה"ז אלו הם בנוגע לעניין הקבלת עול מלכות שמים והדביקות בה' שבתפילה, שבעניין זה היא המחלוקת הנ"ל. אך ישנו ענין נוסף של תפילה שהוא בקשת צרכיו של האדם, של ענין זה כותב אדה"ז שזוהי חובה מן התורה][2].

האם יש נפקא-מינה למעשה, אם מצוות התפילה היא מן התורה או מדרבנן?

אדמו"ר הזקן עצמו מבאר שלעניין תפילת נשים ישנה נפקא-מינה גדולה שקשורה במחלוקת זו. דהנה בגמרא נאמר שאף נשים צריכות להתפלל, כיוון שתפילה היא בקשת רחמים. אך לא נתבאר איזה תפילה הן צריכות להתפלל, והדבר תלוי במחלוקת זו, האם התפילה היא מן התורה או מדרבנן.

לדעת הרמב"ם שהמצווה להתפלל בכל יום היא מן התורה – נשים אינם צריכות להתפלל בזמני התפילות ואף לא בנוסח הקבוע, ועל חיוב התפילה מן התורה דיברה הגמרא, כיוון שחכמים לא תקנו תפילה לנשים, ונשאר החיוב כפי שהוא מן התורה. אך לדעת הרמב"ן שכל חובת התפילה היא רק מדרבנן – חכמים תקנו תפילה אף לנשים ולחיוב זה של תפילה שתקנו חכמים התכוונה הגמרא בדבריה שנשים חייבות בתפילה, ולכן נשים צריכות להתפלל שחרית ומנחה בזמנה ובנוסח שתקנו אנשי כנסת הגדולה – תפילת שמונה-עשרה – כגברים. אך תפילת ערבית שהיא רשות, לא קבלו הנשים על עצמם להתפלל.

ולהלכה, נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה בזמנה כגברים[3].

[1] רמב"ם בסה"מ מ"ע ה', מ"ע י', הלכות תפילה ונשיאת כפיים פ"א ה"א, ספר מצוות גדול עשין סי' י"ט; סמ"ק מצווה י"א, ראה בהגהות הר"פ על הסמ"ק שם ומ"א בסי' קו; רמב"ן בהשגות לסה"מ מצוה ה', ראה חידושי ר' חיים הלוי הל' תפילה ונשיאת כפיים פ"ד, וראה אג"ק חי"ד עמ' עג, אג"מ או"ח ח"ב סי' כה.

[2] שו"ע אדה"ז סי' קו ס"ב, וראה בסי' נה ס"ו, קז ס"א, קכח סמ"ב, הל' ת"ת פ"ד ה"ג; צ"צ אוה"ת במדבר ח"ג בלק א'יג7; סה"מ תקס"ד עמ' קו ואילך; סה"מ תרפ"ב עמ' צב; לקו"ש חל"ה עמ' 126; אג"ק אדה"ז ח"א ס"ע לג ואילך; שיחת ש"פ בחוקותי תשד"מ, לקו"ש חי"ד עמ' 223; שיחת שמחת בית השואבה תש"כ.

[3] ברכות כ ע"ב; שו"ע אדה"ז סי' קו ס"ב; ראה 'הערות וציונים' להל' ת"ת פ"ד ס"ג הע' /30א שכתב דיש עוד נפק"מ למחלוקת זו, והיא האם קדושת ביהכ"נ היא מה"ת או רק מד"ס.