חום מי השריה הראשונה חלק ג'

בהמשך לנידון במדורים הקודמים בקשר לחום המים הנדרש לשריה הראשונה (שקודם המליחה) מבחינה הלכתית, הנה בשו"ת אגורך בעולמים ח"א סי' צב, רצה השואל לדמות זאת לחום המים הנדרש לבדיקת הריאה (המבואר בסי' לו סעי' ד), שהרי כל עיקר מקור חומרת מים קרים נלמד מדיני בדיקת הריאה, ולענין בדיקת הריאה קיי"ל [שם] שחום מי הבדיקה יהי' לא חם ולא רק אלא פושר.

והטור שם כתב דמים פושרין היינו 'כהפשרת המים של ימות הקיץ שעמדו בבית קצת לאחר שנשאבו ונתחממו קצת מחום האויר'. מבאר הש"ך שם ס"ק ז שהיינו כחמימות הרוק – המבואר בסי' קפ"ח. ושיעור זה הוא לערך כ30 מעלות.

אמנם הרב המשיב שם – מבאר כי אין הנדונים דומים כלל וכלל[1], דבבדיקת הריאה חיישינן לכל סתימת נקב אפי' קטן. משאי"כ במליחה החשש הוא רק לסתימת כל נקבי הפליטה, ולא כתבו הפוסקים שוב חשש בקיץ (לעניין מליחה) אלא רק בימי החורף הקרים ביותר, משמע שמים קרים של סתם ימים כשרים הם בשונה מבדיקת הריאה.

אמנם בשו"ת אגורך בעולמים (שם) כתב למעשה שיהיו המים באופן שהידים יוכלו לעסוק בהם היטב ולא יצטערו מהקרירות וזהו שיעור 'שתפיג צינתן'. וראייתו שאף שאיננו פושר אלא רק לא מצער הוי שיעור הפגת צינה הוא ע"פ הגמ' ביומא [דף ל"ד] ע"כ 'עששיות של ברזל היו מחמין מערב יוה"כ ומטילין לתוך צונן כדי שתפיג צינתן' והרי עששיות אלו חוממו מערב יוה"כ ועד אשר הניחום במים כבר נצטננו ובמילא לא יכלו לחמם כלל מקוה של 40 סאה אלא רק חימום מעט באופן שיוכל לטבול[2]. ולפי דעתו זהו כשיעור 10 מעלות צלזיוס.

ולמעשה כו"כ[3] כתבו לאסור רק בשיעור נמוך יותר, הקרוב לקפאון. ולדבריהם שיעור החום שכבר מקפיא הינו כ 4-5 מעלות ולכן לכתחילה ראוי שיהי' פי 2 שמונה מעלות.

לכן נראה להקפיד על שמונה מעלות. אמנם באם זה עומד בתחילת הליין על 5 מעלות ניתן להקל, כיון שזה כבר לא כקפוא ובהתחשב בכך שכאשר העופות נכנסים למים הם מחממים את המים.

[1] היינו דלא מביעי לכל הפוסקים שלא חששו לב"י דהם ס"ל שאין לדמות בדיקת הריאה למליחה, אלא אף לפרמ"ג וסיעתו אין הנדונים שוים.

[2] אמנם יש להעיר על ראיה זו מדברי המרדכי [שבועות רמז תשנ] שמביא הב"י [יו"ד סי' רא סעי' עה] – שכתב שאין להביא ראיה להתיר טבילה בחמין ממה שטבל הכה"ג במים שהפיגו צינתן, מפני שאין שבות במקדש. משמע שהבין שהם היו חמים ממש. וכבר בשו"ת עמק הלכה או"ח או"ח קא [נדפ' בשנת תרו] תמה על המרדכי דשם לא היו חמים אלא רק לא צוננים.

[3] ראה קונטרס וזבחת כאשר ציויתך עמ' רנג שהוא כ 5 מעלות, ותורת העוף עמ' קלז כתב שצריך שיהי' 8 מעלות. ובילקוט יוסף או"ה סט כתב לאסור רק בחום של אפס מעלות וצ"ע. ובשו"ת נהרות איתן ח"ב סי' כג כתב 5-7 מעלות.