חציצה בנטילת ידיים

האם קרם ידיים נחשב לחציצה בנטילת ידיים?

נאמר בגמרא: "כל דבר שחוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידיים". זאת בהתאם לכלל – "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון". כלומר, אף שנטילת ידיים איננה מן התורה, אבל מכיוון שמטרתה טהרה, נתנו לה חכמים את הדרישות המקובלות עבור הטהרה מן התורה, ולכן יש להקפיד להסיר כל דבר החוצץ לפני נטילת הידיים.

וכתבו הפוסקים האחרונים לגבי קרם-ידיים, הנמרח בכמות קטנה ונספג בעור, ולא נותרת ממנו ממשות על-גבי היד – שאינו חוצץ. אך אם נותרה על היד ממשות – יש לשפשף אותה ולהספיגה או לנגבה במטפחת-נייר, ודי בכך. ואף שהמים מחליקים מעל-פני היד מפני הקרם שנבלע בנקבי העור, זה אינו מהווה חציצה לנטילת-ידיים[1].

האם צריך להסיר 'פלסטר' שעל היד, לפני נטילת ידיים?

נאמר בגמרא "ידיים אין טהורות לחצאין", כלומר שפיכת המים בנטילת הידיים צריכה להיות בצורה כזו שתגיע לכל היד, ומי שנטל רק חצי ידו עליו לחזור וליטול שוב את כל ידו גם את החלק שכבר נטל, משום שאין זו דרך נטילה. ודנו הפוסקים אודות מי שאינו יכול ליטול את כל ידו מפני שידו חבושה – כיצד ינהג בנטילת ידיים.

למעשה, תחבושת שניתן להסירה ואין הדבר כרוך בכאב או בצער מיוחד, חייב להסירה לפני שיטול ידיו. אולם בפלסטר שלא מפריע לו שנמצא עליו ושאנשים רואים זאת ואינו מורידו, אינו חייב להסירו לפני הנטילה, באם ע"י הסרת הפלסטר יגרם כאב או צער וכדו' אינו צריך להסירו. אולם אם הפלסטר רופף ויכול להסירו בקלות עליו להורידו. והגר"ח נאה כותב שלדעת אדמוה"ז כשנוטל ידיו עם הפלסטר יש להיזהר שהמים לא יגעו בפלסטר[2].
מי שנטל ידיו עם תחבושת ונפלה לו בעת הסעודה האם עליו ליטול ידיו בשנית?

תחבושת שאין צורך להסירה ונטל עמה ידיו, אך במהלך הסעודה נפלה לו, אם אינו חובש את אותו מקום מיד, אין הוא רשאי להמשיך לאכול ללא נטילת ידיים כדין. ואם נאסר עליו להרטיב את הפצע, יעטוף את היד בניילון או במטלית נקייה[3].

[1] חולין קו, ב; טוש"ע ונ"כ או"ח או"ח סקס"א; ערוה"ש יו"ד סקצ"ח סל"ב; טהרה כהלכה פ"כ סצ"ו; פסק"ת סקס"א סק"ח.

[2] גיטין טו, ב; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סקס"א-ב; כת"ס יו"ד סצ"א; פסק"ת סקס"ב הע' 101; קצוה"ש סל"ג סק"א.

[3] טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז או"ח סקס"א-ב; מחנ"י ח"ה סקי"א; אג"מ יו"ד ח"א סק"א, ה; פסק"ת סקס"ב, טז.