טיפולים רפואיים בשבת באמצעות אור

שאלה: א. האם מותר לשבת בשבת בסמיכות למנורה כחולה המונעת תסמיני דיכאון, ומשפיעה לטובה על המצב הנפשי ומצב הרוח? (טיפול באור (Therapy Light) הוא שם כולל לטיפולים שונים ברפואה שעושים שימוש בחשיפה מבוקרת לאור או לקרני אור באורכי גל מסוימים, במטרה לטפל במצבים רפואיים ומחלות).
ב. האם מותר בשבת לשהות ליד מכשיר טיפול אלחוטי בתדרים מסוג לייף באלנס?

תשובה: ביחס לשתי השאלות ששאלת, הן בנוגע לישיבה בשבת סמוך למנורה כחולה למניעת תסמיני דיכאון, והן בנוגע לשהיה בשבת ליד מכשיר טיפול אלחוטי בתדרים מסוג לייף באלנס, אשר לפי מה שבדקנו אמור לסייע ולהקל על שורה ארוכה ומגוון רחב של מחלות קשות יותר וקשות פחות, ומתוך הנחה שמדובר כמובן במכשירים הפועלים מערב-שבת או מופעלים בשבת עצמה באמצעות שעון שבת, התשובה היא דומה: בשתיהן אין כל השפעה של המטופל על הפעילות החשמלית, כך שמצד זה אין כל חשש.

אמנם עדיין נותרת בהן שאלת עשיית רפואה בשבת, שגזרו עליה חז"ל משום גזירה שמא ישחוק סממנים, וכמו שנפסק בשו"ע (או"ח, ר"ס שכח): "מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפילו על-ידי אינו יהודי, גזירה משום שחיקת סממנים", והוסיף על כך בשו"ע הרב (שם, ס"א): "ואפילו דבר שאין בו משום סרך מלאכה אפילו מדברי-סופרים, ואין בו שום איסור כלל לבריא, מכל-מקום כיון שעושה לרפואה וניכר הדבר שמתכוין לרפואה אסור".

ואף שנפסק בשו"ע (שם, סמ"ג): "מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו, ולהעלות אוזנים בין ביד בין בכלי, שכל אחד מאלו שאין עושין בסמנים כדי שנחוש לשחיקה" וכו'. אולם שם הדברים אמורים בסוגי מחלות, מיחושים, תופעות ואירועים רפואיים אחרים, שדרך הטיפול בהם אינה באמצעות תרופות למיניהן, אלא רק באותן דרכים המוזכרות שם, אבל בכל תופעה רפואית שמטופלת גם בתרופות, לא התירו לטפל בה בשבת גם בדרכים אחרות לגמרי שאין להן קשר לגזירת שחיקת סממנים, וא"כ בנדו"ד שבוודאי הטיפול הקונבנציונלי הרגיל והשגרתי ברוב רובן של התופעות הללו הוא באמצעות תרופות שונות, לא ניתן לומר שהטיפולים הללו אינם בכלל גזירת שחיקת סממנים. ועי' בשו"ת 'מנחת-יצחק' (ח"ה, סי' לב) שכתב בדומה לזה ממש.

יחד עם זאת, חלק גדול מן המחלות והתופעות, להן מיועדים הטיפולים הללו, כולל מקרי דיכאון, הן לעיתים רבות תופעות עם מימד מסויים של פיקוח-נפש, וממילא מי מהם שהטיפולים הללו מסייעים בידו ומקילים עליו, ובפרט אם הוא רגיל בהם מקודם לכן בימות החול, שאולי ניתן להחשיב זאת כרפואה שהחלו בה קודם השבת, שנהגו להקל בה (על יסוד מה שהביא הגאון מהר"ש קלוגר ב'ספר החיים', סי' שכח סקפ"ו, ד"ה בסעיף לז, ד'מרגלא בפומא דאינשי'; וראה עוד בס' שש"כ, פל"ד סי"ז והערות עז-עח), שבוודאי ניתן להתיר לו לעשות זאת גם בשבת.

לפיכך, יש להתייעץ עם רב מורה הוראה בכל מקרה לגופו.