טריפות בעופות

ידוע שבדור שלנו, בעשרות שנים האחרונות, התחילו להקפיד על בדיקות של טריפות בעופות – מה שהיה פחות מצוי בימי קדם. וכבר האריכו בזה הרבה פוסקי זמננו, ביסוד ההלכתי של הדבר, שכידוע שנפסק בהלכה שבטרפות של הבהמה צריכים לבדוק רק ראות, כמובא בגמ', ובטעם הדבר נחלקו הראשונים, רש"י כותב שזהו מפני שהוא "מיעוט המצוי" שיש טרפות בראה. שיטת הרשב"א היא שזה בגלל שאי אפשר להעלים עין מדבר שרואים בעיניים, זה לא דבר הנסתר, אי אפשר להעלים עין וחייבים להתייחס אליו.

עכ"פ מכאן למדנו שאין זה גזירת מלך שבודקים רק ראות ותו-לא, אלא זהו דבר שתלוי בסברא ובמציאות. מה שחשוב להדגיש, שהנדון של בדיקת עופות אינו חידוש של דורנו, אלא יש בזה תשובה מהצ"צ ביו"ד סי' מ"ז, שם דן הצ"צ בשאלה האם צריכים לבדוק אחרי אבעבועות שנק' "פאקין", הצ"צ מאריך וחולק על הבית אפרים סי' ו שכתב שאפשר להתעלם מזה שהרי אין זה מיעוט המצוי כ"כ ולכן לא חייבים לבדוק אחד אחד ואפשר לבדוק רק חלקית. לעומתו הצ"צ מכריע שחייבים לבדוק אחרי, כיון שלולא הבדיקה הרי זה נקרא "המעלים עין מהאיסור", כי אם יש מולי דבר שהוא דבר ההווה – דבר מציאותי שקיים, למרות שהרוב הוא כשר ולא טריפה, אבל מכיוון שזהו דבר ההווה ומצוי ולכן אי אפשר להתעלם מזה. לכן אפילו בדבר שאין לנו ודאות של איסור, אלא שיש בזה חשש ריעותא – צריך לבדוק ובפרט שאין זה כרוך בטרחה צריכים לבדוק. הצ"צ כותב בפירוש שמדובר כאן לא בהכרח על משהו באחוזים גבוהים אלא אפילו באחוזים נמוכים עדיין צריך לבדוק אחרי זה. ולכן אנחנו צריכים לבדוק על טריפות שהם מצויות וגלויות מול העיניים. אין צורך לעשות רנטגן וכדו', אבל כשהראות, צומת הגידים, מעיים וכדו' לפנינו ויש בהם חשש של ריעותא, עלינו לבדוק. בפרט שבמשקים מסוימים הריעותא הוא הרבה יותר ממיעוט המצוי, יותר מ15-20 אחוז ולפעמים אפילו ל30 אחוז ויותר. ולכן בוודאי שזה הרבה מעבר למיעוט המצוי ואי אפשר להעלים עין ולא לבדוק.

נקודה נוספת, להבהיר מדוע אין להסתפק בבדיקה מדגמית. אחד מהדיונים איך בימינו מגדירים 'מיעוט המצוי', הרי זה שבמשק מסוים שבדקנו מדגמית לא נמצא, האם גם בלול הבא לא אמצא את הבעיות? וכבר כתב הרב וואזנר בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן פא, שאי אפשר להקיש ממשק אחד על משק אחר, מכיוון שכל משק וכל לול וכל גידול הוא עומד בפני עצמו. ולכן גם בדיקה מדגמית היא לא תמיד יעילה ולא תמיד נכונה הלכתית, כי במציאות לא תמיד מקבלים את אותם משקים.

בצד הפרקטי של הדברים ניתן להאריך, אך אין כאן המקום להאריך בזה, ולמעשה הכשרות ב"תפארת אנ"ש" מצטיינת בהקפדה על כך שכל עוף ועוף ייבדק למרות העלויות הכרוכות בכך.