יריקה ב׳עלינו לשבח׳

אודות תפילת 'עלינו לשבח' כתוב: "כל איש הירא את דבר השם ישים אל לבו תבונת השכל .. ויכווין מאד מאד כשיאמר עלינו לשבח, כי שיר השירים הוא, ויהושע איש האלוקים יסדו כשנכנס לארץ הקדושה, וראה כי חוקות הגוים הבל הם ואליליהם תהו"^[1].

נהוג לירוק ב'עלינו לשבח' לאחר אמירת המילים 'שהם משתחווים להבל ולריק'^[2]. בעבר היו שהתנגדו למנהג זה מכמה טעמים, מהם:

1. כותב השל"ה^[3]: "וקצת מן ההמונים נוהגין [לירוק] בעלינו, ואינן יודעים למה הם [יורקים] … ו[יורקים בעת אמירת] 'ואנחנו כורעים' [לפני מלך מלכי המלכים]".
2. מפחד שמא הגויים יתנקמו בנו עקב יריקה זו: "תפילת עלינו גרמה ליהודים צרות רבות, כי קנאו בה הנוצרים קנאה גדולה [לנוצרי], באמרם כי הפסוק כי הם משתחוים להבל וריק הכונה על [הנוצרי]. והמשומד … העיד כי מילת 'וריק' בגימטריא [שמו של יהושוע הנוצרי], ומאז החלו רדיפות בשביל תפילת עלינו. ובפרט חרה אפם על היהודים אשר ירקקו על הארץ בעת שאומרים כי הם [=הנוצרים] משתחוים להבל וריק, אשר לדעת … כוונו לבזות בזה את אמונת הנוצרים. ומפני זה נגזר על היהודים שלא לומר עלינו לשבח, ואח"כ גזרו על הפסוק כי הם משתחוים"^[4].

עקב טעמים אלו כתבו הפוסקים שיש לירוק לאחר המילים 'להבל ולריק' אך להיזהר באיזה מילה יורקים ולגבי חשש פורענות, אין לחשוש כלל, ונתנו כמה טעמים לזה:

1. על פי ההלכה יש לירוק ליד בית ע"ז וכן כשמזכירים אותה^[5].
2. יש ביריקה זו משום ביזוי ע"ז ולכך יש בזה הגדלת כבוד שמים^[6].
3. מהזכרת הע"ז נוצר רוק ואין רוצים ליהנות מרוק זה ועל כן מוציאים אותו^[7].
4. על ידי יריקה זו פועלים הכנעה בקליפות^[8].

למעשה: מנהג חב"ד לירוק בעלינו לשבח, וכן נהגו בקהילות החסידים ומקצת מקהילות המתנגדים.

מנהג הרבי: להפנות פניו לצד הנגדי של ארון הקודש ולהסתיר פיו בידיו הק', לירוק יריקה מועטה (מרוק שנוצר רק מהמילים 'שהם…לריק') על גבי קרקע, אח"כ דורך על היריקה כמה פעמים [י"א שאף משפשף את הרוק (ובשבת אין לשפשף הרוק אלא רק להניח הרגל^[9])] עם הנעל .. מפני כבוד ביהכ"נ .. כדי שלא להשאיר ממנו זכר^[10].

^[1]  פירושי סידור התפילה לרוקח מלכיות עמ' תרנו.

^[2] ספר המנהגים עמ' 17. ט"ז יו"ד קעט סק"ה. (לגבי יריקה בבית כנסת בכלל – ראה שו"ע או"ח קנא,ז ובנו"כ).

^[3] עמק הברכה עמ' קז ומובא בקיצור השל"ה עמ' קלג.

^[4] אוצר ישראל, מקור חיים או"ח ח"ב צז,ב.

^[5] מנהגי מהרי"ל מוסף ר"ה עמ' רצז.

^[6] הט"ז על שו"ע יו"ד סקע"ט סק"ה.

^[7] היום יום ט' טבת.

^[8] סידור קול יעקב למקובל רי"ק ליפשיץ תלמיד הבעש"ט ואומרים שהבעש"ט ראה סידור זה וישר בעיניו וספריו מובאים רבות בספרי רבותינו נשיאינו.

^[9] שו"ע או"ח שלט,יא ובמ"א שם.

^[10] מעשה מלך (הוצאה חדשה) עמ' 25, וראה עוד בספר אהלי ליובאוויטש ח"א עמ' 55. מאמרו של הר' יעקב חביב בנושא.