כינוסי "הקהל"

במשך שנת הקהל יש לערוך כינוסי "הקהל", הכינוסים יתקיימו במקום קדוש[1] – בית הכנסת ובית המדרש, בית תורה, בית תפלה או בית גמ"ח, ועד לבית פרטי שנעשה בית תורה תפלה וגמ"ח, "בית חב"ד"[2].

כינוסי "הקהל" צריכים להתקיים במיוחד בשבתות[3], בימי הקריאה בתורה[4], וביומי דפגרא[5] – החל מעשרת ימי תשובה, על אחת כמה וכמה ביום הכיפורים, על אחת כמה וכמה בד' הימים שבין יוהכ"פ וחג הסוכות, ועל אחת כמה וכמה בחג הסוכות.

כל קהילה קדושה, מוסד או ארגון – ינצלו את "שנת הקהל" כדי לאסוף את חבריהם במטרה להתאחד עוד יותר, ובמטרה "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"[6].

אין להסתפק בהקהלת האנשים בלבד, אלא יש להקהיל לאחר מכן גם את הנשים, ולאחר מכן גם את הטף[7]. וכן יש להקהיל את "גרך אשר בשעריך" – מי שאינו בקירוב עמו והוא מסופק האם ישמע אליו[8].

בהקהלת אנשים ונשים, מובן שצריך להיות כפי הוראת התורה, בהפרדה ביניהם[9]. ודווקא על ידי מחיצות אלו הרי הם מתאחדים[10].

יש לקשר את הכינוסים גם עם ענין הצדקה[11]. ומה טוב – לקשר עם כל ג' הקווין דתורה תפלה [בציבור[12]] וצדקה[13].

[1] שיחת י"ט כסלו תשכ"ז (תורת מנחם חמ"ח ע' 343). ברכה לאורחים ליל א' דחה"ס תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 182).

[2] שיחות ליל ו' וז' דחה"ס תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 253 וע' 294 הערה 110).

[3] לקו"ש חי"ט ע' 576. וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 164 הערה 89.

שייכות הקהל לשבת – נתבאר בשיחת ש"פ תבוא תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א ח"ד ע' 653).

[4] לקו"ש חכ"ב ע' 322.

[5] שיחת ו' תשרי תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 119).

[6] סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 20.

[7] שיחת י"ט כסלו תשכ"ז (תורת מנחם חמ"ח ע' 344).

[8] שיחת ש"פ בראשית תשכ"ז (תורת מנחם חמ"ח ע' 201).

[9] סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 19 וע' 239.

[10] שיחת י' כסלו תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א ח"א ע' 507). ועד"ז בלקו"ש חכ"ב ע' 187.

[11] סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 239.

[12] לקו"ש חכ"ב ע' 322.

[13] סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 239 הערה 125. וראה לקו"ש שם.