"כי ברח הקבלן"

ישראל רצה להרחיב את ביתו, בשל התרחבות משפחתו, ולשם כך קנה את המגרש של שכנו, ותכנן לבנות את ביתו המורחב על השטח המאוחד שלו ושל שכנו.

לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהעירייה, שכר ישראל קבלן ראשי, עמו סיכם על כל פרטי הבניה: שלד, חשמל, אלומיניום, אנסטלציה, רצפות ועוד, כאשר הסיכום הוא שעודד מקבל את רוב הכסף בתחילת העבודה, זאת על מנת שיוכל להביא אנשי מקצוע (לפי תחומים: חשמל, רצפים, קבלני משנה לשלד, משאיות בטון וכו') ולבנות את הבית.

לאחר מספר חודשי בניה, הפסיק הקבלן לענות לטלפון. חקירה קצרה העלתה שהקבלן נעלם לחו"ל עקב הסתבכות עם בעלי מקצוע שונים (בפרוייקטים אחרים). למעשה, הקבלן השאיר את ישראל עם בית חצי בנוי, ועם ערמת בעלי מקצוע זועמים, הדופקים על דלתו יום ולילה בדרישה לקבל את כספם.

בתחילה לא הבין ישראל מה הם רוצים ממנו, הרי הוא שילם לקבלן את כל הכסף על מנת להזמין את בעלי המלאכה, אולם הללו הציגו לו הוכחות לכך שלא קיבלו מהקבלן ולו פרוטה שחוקה. כמה מהם שהיו זועמים למדי, הגדילו לעשות ואמרו: הנה כתוב מפורשות בדרישת התשלום שהוצאנו לקבלן, שכל עוד לא התקבל התשלום במלואו – הסחורה עדיין שייכת לנו! הבא לנו את סחורתנו, או שלם את הכסף!

אלא שישראל השיב להם: ומה טענותיכם עלי? מהיכן הנני מכירכם? הלו עבדתם מול הקבלן הראשי, שקיבל את מלוא הכסף כדי להזמין אתכם, לאיש מכם לא התקשרתי ואין זה ענייני מה סוכם מול כל אחד מכם, ולא זו בלבד שהפסדתי את כל כספי – הנה עוד קמתם עלי להובילני מהפח אל הפחת???

אלא שהם בשלהם והוא בשלו.

לקחו את ישראל לבית הדין וטענו: הלו בסופו של דבר אנחנו השבחנו לך את הדירה. אילולי עבודתנו לא היה לך חשמל, לא רצפות, לא בלוקים ולא צינורות. יוצא מכך שבסופו של דבר ה'נהנה' הראשי מעבודתנו הוא אתה – ישראל – ועליך לתת לנו את שכרנו.

מנגד ישראל בשלו: איני מכירכם ואיני קשור אליכם כלל. תודה רבה על העבודה, היא בהחלט משביעת רצון אך את הכסף לא תקבלו ממני כשם שאת הזמנת העבודה לא קיבלתם ממני. ועל זה נאמר: 'נדפקנו יחד, אין מה לעשות'.

ונשאלת השאלה: האם אכן הפועלים 'אכלו אותה' וישראל לא צריך לשלם להם מאומה, או שהיות ובסופו של דבר ישראל נהנה ממלאכתם – חייב לשלם להם עליה?

תשובה בקצרה: אם שילם ישראל לקבלן את מלוא הסכום על הבניה – אינו צריך לשלם להם כלום (אף שנהנה ממלאכתם). אולם אם לא שילם לקבלן את כל הכסף – צריך לשלם להם על עבודתם, בכפוף לכך שיוכיחו בוודאות שלא קיבלו את כספם.

תשובה בהרחבה: ישנו הכלל הידוע של 'שעבודא דרבי נתן' והוא מדבר על מקרה בו ראובן הלווה כסף לשמעון, ושמעון הלווה כסף ללוי וכעת בא ראובן לתבוע את שמעון, אך לו אין כסף לשלם – שיכול ראובן לתבוע את הכסף מלוי (שגם כך צריך להחזיר לשמעון את הכסף שחייב לו) על אפם ועל חמתם של שמעון ולוי גם יחד. וזאת בכפוף לכך ש: 1. לשמעון אין כל דרך לפרוע את חובו (כסף או נכסים) ו2. שכולם מודים בפרטי ההלוואה (שמעון מראובן ולוי משמעון).

אין הבדל בשל מה נעשה החוב אצל כל אחד מהם: בין אם שמעון חייב לראובן שכר-דירה ולוי חייב לשמעון על עבודת חשמל ששמעון עשה אצלו – כל החובות שווים בעניין זה. ומשתבע ראובן את לוי – אין ללוי לשלם לשמעון בשום אופן, אלא ישירות לראובן.

והוא הדין כאן – כל עוד ולא שילם ישראל את מלוא הכסף לקבלן – הרי שהם חייבים לקבל להקבלן, והוא חייב לקבלן – יגבו את הכסף ישירות ממנו.

אך במקרה וכל הכסף שולם במלואו – אין כאן אלא הנאה ממלאכה של מישהו אחר שעשה אותה עבור עצמו (במקרה שלנו: פועלים שעשו מלאכה לקבלן תמורת תשלום מסויים ממנו, ואילו ישראל שכבר שילם את כל הכסף לקבלן אינו אלא כנהנה ממעשה ידיהם בלבד) ועבור הנאה לא משלמים היות ולא הוא (ישראל) זה שהזמינם מראש, וצודק ישראל בטענתו (ואף אם אמר הקבלן לפועלים 'שכרכם על בעה"ב בלבד' – פטור ישראל מלשלם, משום שעל דעת כן הסכימו הפועלים לעבוד אצל הקבלן, ואכמ"ל).

לגבי הסחורה, יכול ישראל לטעון לספקים: ממה נפשך:

אם מכרתם את הסחורה לקבלן כדי שיעשה איתה את הבניה שלו – א"כ דעתכם מראש שיתשמשו בחומרים אלו, וזהו כמו כל קונה בהקפה, שהסחורה של הקונה בלבד ואם השתמש בה בשביל מישהו אחר – אין להם שום טענה להחזרת הסחורה אלא רק לקבל את הכסף.

אך אם כטענתכם הסחורה עדיין שלכם – א"כ הקבלן נחשב כגנב, וע"ז תיקנו חז"ל 'תקנת השוק' האומרת, שאדם שהלך לשוק וקנה חפץ והתברר שהוא גנוב, והנגנב רוצה להשיבו – יצטרך הנגנב לשלם לקונה מן הגנב את מלוא הסכום ששילם עבורו הקונה עצמו לגנב, ויחזור הקונה ויעשה דין עם הקבלן. גזרה זו תוקנה משום שאם לא כן – לא יקנה איש סחורה בשוק מחשש שהיא גנובה ויבואו בעליה לדורשה ללא כל תמורה כספית.

אם כן, גם כאן הדין יהיה ש: או שהפועלים ישלמו על הסחורה ש'קנה' ישראל מהקבלן ואז יקבלוה כדין תקנת השוק(דבר שברור שהם לא יסכימו לכך), או שתישאר הסחורה אצלו ויעשו הם דין עם הקבלן.